מתאזרים בסבלנות וכשזה יגיע זה יגיע (אשמח לפירוט איך)
היי לכולם ותודה על הזמן!
היום אני נמצאת במערכת יחסים של כשלושה חודשים עם בחור בן גילי.
מרגישה שעד כה מצליח לנו, יש קשר מאוד קרוב, נפגשים המון, הוא רוצה להתראות כל יום. אם לא ישנים ביחד אין מצב שלא מדברים שיחה ארוכה
התאהבנו מאוד מהר והתקדמנו בקשר במהירות עד שהגענו לנקודה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, בדייט הראשון ישנו יחד, הכרנו את המשפחות מהר וכולי.
אני הייתי במספר מערכות יחסים בעבר, אחת מהן התקדמה למגורים משותפים לפני שנגמרה - זה היה לפני כמה שנים. מאוד אהבתי את זה והייתה למגורים ביחד השפעה מאוד חיובית עלי, ואני מחכה שוב להגיע למצב כזה שאני גרה עם בן הזוג. כמובן שחשוב לי שהפעם זה יהיה בן הזוג המתאים, זה שבסופו של דבר יהיה בעלי. במילים אחרות - אני רוצה להגיע למקום בטוח ונעים במישןר הזוגי.
חבר שלי לעומתי היה במערכת יחסים אחת שקשה להגדיר אותה כמערכת יחסים מוצלחת. היא הסתיימה אחרי פחות משנה (כ"א מהם גר עם הוריו כל התקופה).
עכשיו לשאלה שלי -
אני לא בטוחה איך לנהוג בשלב הזה. הוא יודע שהשאיפות הזוגיות שלי הן כאלה, אבל הוא לא רואה את עצמו עוזב את בית ההורים עד סוף הלימודים - מדובר בעוד שלוש שנים מהיום.
אני אתקשה לחכות פרק זמן ארוך כל כך, מה גם שאיש לא מבטיח לי שכשבסופו של דבר זה יקרה - זה יהיה מוצלח ולא יסתיים שוב כפי שקרה לי בעבר.
מיותר לציין שאין לי שום כוונה לדחוק בו או להלחיץ אותו, חשוב לי שהדברים יקרו מתוך מודעות מלאה ורצון אמיתי שלו, שיהיה מוכן ובשל למעבר.
אז מה אני עושה?
איך אני מפתחת סבלנות?
לוותר עליו יהיה לי מאוד קשה כי החיבור באמת חזק וטוב (בינתיים אפילו מושלם), מכל בחינה.
אבל באיזה שלב עדיף כבר לחתוך?
אודה לעצותיכם החכמות
* בבקשה לא לפרסם בפייסבוק
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025