אני אספר קצת על עצמי. אני בת 19, חיילת. משרתת בבסיס בדרום הארץ. אני די מופנמת, וממש סגורה. אני חייבת לסמוך על מי שאני פוגשת לפני שאני נפתחת אליו, לפני שאני מספרת לו דברים.
התחביבים שלי הם ציור, קריאה, כתיבה, נגינה- כל מה שאפשר לעשות לבד, בלי צורך באנשים אחרים. אני די עצמאית, ומסתדרת טוב לבד במשך הרבה זמן.
בסופי שבוע אני לא יוצאת כי אין לי עם מי, חברות שלי תמיד סוגרות כשאני יוצאת ועם הבנות שאיתי בבסיס אני לא מסתדרת כל כך טוב ואני שונאת את רובן ככה שאני לא מתכוונת לנסות להיקשר אליהן. אני גם לא הכי מתחברת למועדונים וכאלה, אני לא שותה או מעשנת, ואפשר אפילו לומר שאני די משעממת.
עכשיו לדבר העיקרי. בנים.
בטח תגידו שיגיע הזמן, ואני אמצא מישהו וכל הדברים האלה.
אבל אני רואה מלא בנים כל יום בבסיס, כשאני יוצאת הביתה, גם לפני הצבא, זה לא שאני נמצאת רק עם בנות. איך זה הגיוני שאף אחד לא מעניין אותי? אפילו לא להתאהב במישהו. סתם קראש.
אני באמת מפחדת שאני אשאר לבד. הפעם היחידה שהייתי מאוהבת במישהו הייתה בגיל 16, ומאז לא קורה כלום, כאילו הלב שלי נסתם או משהו.
אני מבולבלת, לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025