כולן סביבי בזוגיות ורק אני לבד. הרווקות חונקת אותי, לנסות שידוכים לחילונים?

נעים מאוד. שמי מאי. רווקה מתל אביב. בת 23 עוד חודש. מאז שאני זוכרת את עצמי כמעט תמיד רווקה
החבר היחיד שהיה לי בגיל 16. ומאז אני מסתובבת בתחושה שאף גבר במדינת ישראל לא מעוניין בי.
אתמול דודה שלי התחתנה נישואין שניים. כל הבני דודים ובנות דודות באו עם בני ובנות זוג שלהם ורק אני באתי עם אמא ואבא ואחותי הקטנה. הכל טוב ויפה בחלק של החופה כולם עמדו ליד הבן/ת זוג שלהם בחצי מעגל..( כדי לקבל חתן וכלה ) ורק אני עמדתי ליד אמא. זה היה מראה כואב. לראות את כל הבני דודים ובנות דודות שלך באים ועומדים חבוקים ליד הבני זוג ואת היחידה שלבד. מישהו כאן יכול להגיד שזה לא כואב? מילא היה עוד מישהו אז התחושה הייתה אחרת שיש מי שחולק איתך את תואר הרווקה אבל כשאת היחידה. וזה מול העיניים זה כואב. זה להרגיש הכי פחות נחשקת. הכי פחות אטרקטיבית. אאוטסיידר שאף גבר לא רוצה. ככה הרגשתי. זה לא קינאה. אני חלילה לא מקנא בבני דודים ובנות דודות. אבל כן זאת הייתה סיטואציה כואבת. אבל שום דבר לא הכין אותי לרגע נוסף לא פחות כואב. תמיד יש את הריקוד סלואו חתן כלה ואז זוגות מצטרפים. ברגע הזה כל הבני ובנות דודים שלי קמו עם הבני זוג שלהם. גם ההורים שלי.. סבא וסבתא.. דודים שלי. ואני נותרתי לבד. פה כבר ממש נשברתי. כשכולם קמו ואני נותרתי בשולחן הדמעות חנקו. ניסיתי לנשוך את השפתיים כדי לא לבכות אבל לא יכולתי. אז הלכתי לשירותים.
נכנסתי לתא. בכיתי בשקט. התפרקתי. שטפתי פנים.
תיקנתי קצת את האיפור שנמרח מהדמעות. וחזרתי לשולחן. הייתי קצת בפלאפון כדי לא להראות שבכיתי.
היום. בת דודה שלי העלתה תמונה שהיא עם חבר שלה בלונדון ו - 5 דק אחרי כמה חברה טובה שלי העלתה תמונה עם חבר שלה בברלין. לצערי זה לא נגמר ומסתיים בבני דודים. גם מבחינת החברות שלי אני היחידה שאין לה חבר. לפני יומיים עשו ערב זוגות ובכל זאת הזמינו אותי למרות שאני היחידה בחבר'ה שאין לה מישהו. כמובן שלא באתי כי מה אני יבוא ויאכל תלב? הלב כואב. אבל כשהעיין רואה אבל כבר לא כואב אלא שורף וזועק מכאב. ושוב זה לא מקנאה חלילה. שגם לבנות דודות שלי וגם לחברות שלי שלכולן יהיה לבריאות זה רק כאב אישי. גם אני רוצה חבר. לחוות זוגיות. לחוות אהבה. להיות נאהבת. לתת אהבה. ואין לי את זה מגיל 16. זה לא שהיה לי חבר ועכשיו אין אז אפשר להגיד אני מקנא. ממש לא.
בסופשים זה הכי כואב שכולן יוצאות עם החבר ואני לבד בבית ביוטיוב או על אינסטגרם. כל תמונה זוגית אפילו של אנשים שאני לא מכירה מכאיבה לי ושוב לא מקנאה זה פשוט לחיצה על פצע כואב. זה פשוט לשים לי מראה מול הפנים של אותך אף אחד גבר לא אוהב. נחזור שניה ליום החתונה. אני ישבתי בשולחן עם אמא אבא אחותי אחת בנות דודות שלי וחבר שלה. הם ממש התחילו להתנשק ולהטלטף מול הפנים שלי. היא יודעת שאין לי מישהו וממש רצתה להשוויץ עלי ולגרום לי עצב. זה דיי עבד כי לקראת הסוף כבר לא יכולתי לקחתי מפתחות של האוטו וישבתי באוטו 45 דק עד שההורים שלי באו ונסענו הביתה.
אני לא יודעת למה אין לי חבר. לא כל כך מתחילים איתי לדעתי. אני בטוחה מאה אחוז שזה לא מראה כי אני כן שומרת על טיפוח. אבל לא יודעת מה כן.
ואני לא משדרת קרירות כי להפך אני מאוד רוצה חבר.
אני גם דואגת לעתידי. אנחנו רק הולכים ומזדקנים ומה אם לא אמצא גבר בחיים? אמות בלי לחוות זוגיות? לא יהיו לי ילדים? לאחרונה הרמתי את הכפפה וניסיתי כמה דייטים אבל ניסיונות כושלים. אני לא אספר את כולם אלא אתן כמה דוגמאות.
היה אחד שהכרנו דרך קבוצה בפייס אמר לי שממש רוצה משהי התכתבנו קצת ואחרי שנפגשנו פעם אחת פתאום נתן לי טרוץ שכרגע סטודנט ובתקופה קשה ואין לו זמן לקשרים גם לא חברתיים רגילים. פשוט נפנף. כניראה רמז לי שאני לא הטעם שלו.
היה עוד מישהו שהכרתי באתר הכריות דיברנו חודש לפני שיצאנו לדייט. היה כותב לי המון מתעניין. בסיום הדייט נתן לי חיבוק. שילם עלי. אמר שישמח שאתקשר. התעניין איך הגעתי הביתה ממש סימנים של עניין בבחורה. אחרי יום רשמתי לו שהיה כיף רשם שגם לא היה ממש כיף ואז שבוע לא דיברנו. ניסיתח ליזום המשך. אבל נפנף אותי מהר. בהתחלה לא ענה אחכ שראה שממש חיפשתי אותו תירץ לי שהוא בלימודים ונדבר אחכ וכמובן לא חזר אלי.
והיה עוד אחד שקבע איתי לדייט והבריז אחכ נתתי לו צאנס וקבעתי איתו למחרת שוב וכן גם הפעם הבריז
והיה מישהו שהכרתי כשבאתי לראיון עבודה יצאנו לדייט ואחרי זה גיליתי שיש לו משהי או שהוא לא בעניין ולכן לא ענה לי לטלפונים ורק אסתמס איתי ורשם אני חברה של.... אל תפני אליו.
אז אחרי כל הניסיונות האלו מה איך אני לא יחשוב שאף גבר לא רוצה אותי? האמת חשבתי ללכת לשידוכים הכרויות של חילונים אבל הבנתי שזה תהליך ששולחים לגברים תמונה ואם הוא רואה משהי יפה או מעניינת או יבקש ליצור איתה קשר. אחרי כל הניסיונות הכושלים שתיארתי אני כבר לא בטוחה שיש גבר שיחשוב שאני יפה או מעניינת.
ומה בסך הכל ביקשתי לעצמי. חבר. כן משהו רציני. לזוגיות רצינית. אבל חבר. משהו לאהוב. ושיאהב אותי חזרה. מה בסהכ ביקשתי לעצמי...
כבר לא יודעת מה לעשות. פשוט מרגישה שאף גבר לא אוהב אותי וזה מכאיב.