בשום אופן לא
שלום ותודה מראש למייעצים
אני בת 40 רווקה, ובן זוגי בן 50 גרוש+3.
אנחנו במערכת יחסים כבר שנה וגרים ביחד בדירה שלו מאז תחילת הקשר.
לבן זוגי יש ילד בן 24 שחולה בסכיזופרניה. הילד ישן בהוסטל, אבל נמצא אצלנו בבית במהלך היום.
עם הזמן התחלתי לפתח התנגדות אליו בגלל התנהגויות לא נעימות, כמו עישון נרגילה - רק כשאני לא בבית, אבל זה עדיין מסריח, תמיד משאיר סימני צואה על האסלה, ובאופן כללי הוא במצב נפשי מתוח. כשאנחנו אוכלים ביחד הוא לא מתחשב ויכול לקחת לעצמו למשל כמעט את כל הסלט, או שמנשנש יותר מידיי מהארונות מטבח, מדליק טלוויזיה תמיד על ערוץ הספורט והרעש של זה מעצבן אותי. תמיד משאיר אחריו את הסלון לא מסודר אחרי שהוא יושב , לפעמים הוא מסריח ועוד אינסוף דברים שלאורה כל אחד מהם קטן אבל המכלול הוא בלתי נסבל עבורי.
הבעייה שהמצב הזה לא הולך להשתנות ואפילו הולך להחמיר. גם עוד 30 שנה הוא לא ילד שיעזוב את הקן ויפתח חיים עצמאיים, אלא ימשיך לגור איתנו.
יוצא שאני גרה בבית עם אדם שקשה לי לסבול, עד כדי כך שזה גורם לי דיכאון.
האם לדעתכם מצב כזה הוא סיבה לסיים קשר או שזה משהו שצריך לקבל כעסקת חבילה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025