אחיינית של אבא מתחתנת, דואגים לה והיא שמה עלינו פס

שלום לכם,
הבעיה היא כזו...
לאבי יש אח אחד ולו שני ילדים, אחד בן 45 והשנייה בת 38
אני יודעת שמשפחות אמורות להיות קרובות ואוהבות, אבל בצד של אבא שלי, המילה ״חום״ לא נכללת.

אבא שלי הוא ההפך הגמור של אח שלו, אבא שלי בן אדם חם מאוד ואילו אחיו הוא לא יותר מקמצן ואדם קריר (לא נגזים, הוא איש טוב).
בתו בת ה-38 שהיא בעצם בת דודתי, תמיד הייתה בעייתית בבחירת הגברים שלה, הייתה בררנית מאוד, הוא צריך להיות מושלם וגם עם כסף. היא בקושי יצאה עם גברים בגלל הבררנות הזאת. בגלל זה תמיד המשפחה איחלה כבר שהיא תמצא מישהו כי הם רוצים לראות אותה נשואה, במשפחה שלנו אם לא התחתנת עד גיל 25 משהו לא בסדר בך. (פתטי ועלוב אני יודעת)

בכל מקרה, התמזל מזלה והיא פגשה מישהו לפני 11 חודשים ועד היום הם ביחד, היא בהריון, הוא בחור נאה (גרוש + 2) ובלי להגזים....מיליונר.
ואני יותר משמחה בשבילה, אבל....יש גבול לצביעות.

אף פעם לא הייתי בקשר איתה, ההורים שלנו גרים באותו הבלוק ופעם אחת! היא לא קראה לי אליה, או התעניינה בשלומי, אח של אבא שלי מזמין אותנו (קומה אחת בלבד חוצה בנינו) רק פעם בחצי שנה, לא מגזימה.
ופתאום...כשהיה לה ערעור במערכת יחסים ולא היה מי שידבר עם חבר שלה (ההורים שלה לא מסוגלים לדבר איתו) היא פנתה אלינו והתחילה לספר ולשפוך, ישבה אצלנו לילות שלמים ובכתה להורים שלי הפלאפון והם עזרו לה וייעצו לה וגם אני.

כשהכל הסתדר היא נעלמה, לא דיברה איתנו, לא התקשרה (היינו פעם אחת אצלהם במהלך כל הכמעט שנה שהם ביחד.
ואבא שלי פרייאר עוזר לה כל פעם שהיא צריכה, דואגים לה וכל היום מדברים עליה וכמה שהם שמחים וכל יום זה אותו הדבר כל יום! אם זה היה מגיע לה אז מילא, אבל הבחורה שמה עלינו קצוץ!!! הם פשוט פרייארים וזה כואב לראות שמנצלים את ההורים שלך.

לפני כמה ימים היא התקשרה ואמרה לנו שהיא מתחתנת בקרוב ואמרה לנו מתי, אני כמובן שמחתי בשבילה אבל מאותו הרגע כל יום! בלי הגזמה כל יום! הם מדברים עליה, כל יום! עד שאמא שלי אמרה לאבא שלי ״תדאג ככה לבת שלך ולא לאחרים.״
אבא שלי מאוד קשור לאמו ובגלל ששמה של בת דודתי זהה לשל אמו, הוא יותר קשור אליה, לפעמים השיחה עליה יכולה להימשך כל היום. זה לא מקנאה חס וחלילה כי אצלי אין דבר קנאה...במיוחד לא במשפחה שלי, אני פשוט לא מבינה למה הוא ממשיך לדאוג לה כל כך (לפעמים יותר ממני), כשהיא פשוט לא שמה עלינו ושמה פס ורק כשהיא צריכה משהו היא מתקשרת, אני מצידי החלטתי לא להגיע לחתונה, (כן זה יראה נורא בעיניי המשפחה, אבל תמיד הייתי קצת אחרת מהם, אז אני רגילה למבטים) אבל ההורים שלי ממש כועסים על ההחלטה שלי, שלא נדבר כמה שאני שונאת את החתן שלה, מליונר פלצן כזה, שהאמת? אפילו המשפחה לא אוהבת אותו. אפילו ההורים שלה!

בכל מקרה, איך להסביר להורים שאינני מעוניינת להגיע לחתונה? ואיך להסביר לאבי שהוא מגזים ואף מתנהג כפראייר? נמאס לי לראות אותו כך, דואג ולא מקבל אפילו הזמנה לארוחת ערב.

תודה לעוזרים.