יש לי חבר קרוב ל3 שנים. אין מילים שיתארן כמה הוא מדהים! הוא מושלם,אוהב ודואג ומוכן להקריב את חייו בשבילי בלי לחשוב פעמיים. אני כל החיים שלו...גדלנו יחד והוא פשוט חלק בלתי נפרד מחיי. הפך לחבר הכי טוב שלי פשוט...הוא התגייס בחודש נובמבר לקרבי..פחדתי בהתחלה שזה יהיה לי קשה כי היינו רגילים להיות דבוקים אחד לתחת של השניה כל היום...אבל התרגלתי..,בתקופה האחרונה גם זו שלפני הגיוס...התחלתי להרגיש עליות ומורדות ברגשות שלי כלפיו...לדןגמה כשהוא חוזר מהצבא במקום לקפוץ עליו מגעגועים אני פחות מגיבה..כבר לא נמשכת אליו לפעמים, אין לי חשק לנשק אותו לחבק אותו..,אבל מצד שני לא יכולה לוותר עליו אני אוהבת אותו הוא החיים שלי! המושלם שלי! והקטע שהתחושה הזו באה והולכת..לפעמים הכי באלי להיות איתו בעולם ולפעמים אני מרגישה פשוט שנעלמה האהבה הרומנטית שלי כלפיו..מבחינתו אני האישה של חייו הוא אומר לי שבכל יום הוא אוהב אותי יותר...אני פוחדת שמשהו בי לא בסדר...מה לעשות? הרי הכל טוב ויפה אז למה אני מרגישה ככה? אם זה היה משהו קבוע אני מניחה שהיינו נפרדים אבל התחושה באה והולכת... אני ממש בדכאון מזה..באמת שהוא החיים שלי ולא באלי לפגוע בו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות