היי לכולם.
אני ובת זוגתי כבר שנתיים בייחד, עברנו תקופה די קשה בשנה החולפת עם הרבה ירידות ועליות. לא נפרדנו אלה עשינו הפסקה שערכה כמה ימים ויש בנינו הרבה מחלוקי דעות.
אנחנו לא גרים יחד, כל אחד בבית הוריו.
היא בת 19, ואני 24.
בת זוגתי לא נמצאת בצבא, (יצאה בשל חוסר התאמה למערכת).
התחלתי מכינה להנדסה לפני שנה, ועכשיו בשנה הנוכחית אני לומד הנדסת מכונות.
הבעיה היא שבת הזוג אינה מרגישה יחס כלל, לא אומר שלא בצדק. אני נמצא 5 ימים בשבוע בלימודים מהשעה 9 בבוקר עד 10 בלילה פחות או יותר...
מה שכן, אני גם עובד בשישי, ובחמישי בלילה בשביל שהיה לי קצת כסף ללימודים, עושה בנוסף חונכות לקבלת מלגה, והורי אינם תומכים בי כלכלית כלל.
הבעיה היא שבת הזוג שלי ממש התחילה "לשגע" אותי ולננד לי שאין לנו מספיק זמן בייחד. הסברתי והדגשתי לה שזו התקופה שבר אני צריך להקדיש ללימודים כמה שיותר ולא בכוונה רעה או בכוונה שלא לראות אותה.
אני נפגש איתה פחות או יותר לאחר הלימודים בין פעמים לפעם בשבוע, ומגיע בשעות הערב, ובשבתות אנחנו תמיד יחד כל שישי שבת אלה אם יש איזשהו מקרה מיוחד.
השיא הגיע עכשיו, בתקופת מבחנים, ובמיוחד במקצוע הטובעני שבחרתי.
איומים בלתי פוסקים של "מה אני צריכה לעבור את זה" או למה אין לי בכלל יחס וכו...
חשוב לציין שבת זוגתי קצת במצב נפשי ירוד, וצריכה תמיכה מתמידה בתקופה האחרונה לאור מצבה בכלכלי/האישי/המשפחתי.
מאוד אכפת לי ואני מאוד אוהב אותה אבל אני לא יודע כמה מה לעשות עם זה. מצד אחד הלימודים, מצד שני היא. ומרגיש לי שלא משנה מה אעשה שום דבר לא יספק אותה.
כמו שזה נראה אנחנו הולכים לכיוון הפרידה אם לא יהיה הבנה מאחד הצדדים...
חשוב לי לציין שתמיד אני מביא לה יחס, בהודעות, בשיחות, ובמחמאות במזגרת הזמן הפנוי שיש לי שהוא גם ככה לא ייותר מידי זמן...
אני אובד עצות, והמצב משפיע על הלימודים שלי באופן ישיר.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות