שלום אנשים ,
קוראים לי דניאל אני עוד מעט בת 20. אני ואחי הגדול זה סיפור אהבה עם סוף טרגי. הוא היה בן 23 ואני בת 17 שאימצנו את בל כלבת גולדן רטריבר מעלפת. היינו מוציאים אותה ביחד לטיולים , משחקים איתה והכלבה הזאת קירבה ביני לבינו מאוד . שנתיים אחרי האימוץ אחי החליט לנסוע עם חברים למזרח . לא ממש ידעתי מה לעשות עם בל ( שאהבה אותו תמיד יותר ) אבל זה לא כאילו הייתה לי ברירה . וכל הזמן הזה שהוא נסע אני והיא חיכינו לו שיחזור לשחק איתנו ולצחוק.
שבועיים לפני שהוא היה צריך לחזור אמא לקחה אותי לשיחה עם דמעות ואמרה שהוא נהרג בתאונת אופנוע . נשברתי , בכיתי חזק התחננתי שיחזירו לי אותו לא האמנתי אבל לא משנה מה הוא לא חזר .
אני לא יודעת מה לעשות כעת עם הכלבה . אני אוהבת אותה אבל קשה לי להסתכל עלייה. היא מזכירה לי אותו וזה קשה מדיי. כולם אומרים לי שכלב זה כמו ילד וילד לא מוסרים .אבל זה לא ילד !! זה חיה שנימצאת אצלי בבית ומזכירה לי בלי סוף את אחי שכל כך אהבתי . אני אוהבת אותה אבל לא מסוגלת לראות אותה . אחי בטח היה רוצה שנשמור אותה אבל הוא גם בטח היה רוצה שיהיה לי טוב .
מה עושים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות