שלום לכם.
אני יוצא עם מישהי כבר שנה וחצי הצאתי לה נישואין לפני שלושה חודשים. הזוגיות שלנו מאוד טובה אהבה מאוד מאוד גדולה זוגיות בריאה יציבה לא רבים על דברים מטומטמים. עם הזמן נודע לי שלבת זוגי יש דירה שרשומה על שמה והיא אמרה כשנתחתן נצטרך לעשות הסכם ממון. ברור שהסכמתי אחרי הכל איזה זכות יש לי על הדירה ומה גם שאני אוהב את חברה שלי מעל ההכל. לאחר כמה זמן שנכנסנו יותר לעומקי הפרטים הבנתי שהיא רוצה לשים בהסכם סעיף שגם במקרה של פטירה שלה בעתיד וכשיש לנו ילדים משותפים אני אצטרך לפנות את הדירה כשהילדים יגיעו לגיל הבגרות בחוק לעניין זה. אני חשבתי בהתחלה שהיא מתכוונת רק לגירושין לא העליתי על דעתי שהיא תכניס סעיף שכזה. מראות עיני אין בזה שום הגיון, יכול לקרות סיטואציה שבגיל 60 או 70 אני יכול להיזרק לרחוב. לאחר ויכוחים רבים ואחרי שכמעט חתכנו את הקשר הגענו לפשרה שנקנה בית משותף לפני הנישואין ואם יקרה משהו יהיה לי היכן ללכת. ככל שעובר הזמן ואני חושב עם עצמי הלב שלי אומר לי לא לחתום על ההסכם גם במקרה שזה יעלה לי בקשר זה לא נותן לי מנוח הידיעה שהיא מוכן לזרוק אותי במקרה של אסון כמובן, אפילו אם זה אומר לא להיזרק לרחוב אלא רק לעבור לבית אחר. מבחינתי יש כבוד הדדי בין בני זוג שמביאים ילדים לעולם וחיים עשרות שנים ביחד בלי להתגרש כבר אין שלי שלך מבחינתי זה יותר מקשר דם.
תגידו לי בבקשה מה אתם הייתם עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות