יש לי חבר, אנחנו ביחד חצי שנה ואני מאוד אוהבת אותו. הוא מעריך אותי , אוהב אותי ועושה בשבילי מעל ומעבר ואפילו יותר ממה שאישה רגילה צריכה. אמא שלי לא רוצה אותו בגלל שהוא אתיופי נוצרי ויש בנינו הפרשי גילאים של 15 שנה. בהתחלה גם לי זה הפריע אבל בתכלס אין בנינו שום פער תרבותי והוא לא רק שזורם ומצחיק הוא גם חכם שזה נהדר. אמא שלי אמרה לי שהיא לא תקבל אותו עד שיתגייר, וכשייתגייר תכבד אותו רק בגלל שזאת הבחירה שלי. אז הוא התחיל תהליך גיור בשבילי. לפעמים היא זורקת לי הערות כמו "מה זה יהיה נעים שהצד של המשפחה שלי לא תהיה בחתונה שלך?" , זה מאוד מעיק. יוצא לי הרבה לחשוב על הנושא הזה שכל הקשר הזה הוא כנראה יהיה זמני ושאני רק משלה אותו ומורחת לו את הזמן, אבל ת'אמת שאני פשוט אוהבת אותו מידי כדי לשחרר וממש נוח לי איתו, אנחנו גם גרים ביחד. הוא הרבה שואל אותי אם בא לי לחיות איתו כך כל החיים, ופתאום אני נכנסת לאני הרצינית, מבולבלת ורוצה לברוח מהשאלה הזאת, אך אין לי איך. לא יודעת איך להתמודד עם זה, להיפרד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות