בן 43, נשוי עשרים שנה, 2 ילדים. מעולם לא הייתה ביני לבין אשתי זוגיות אינטימית, לבבית, טובה כזאת. כן זוגיות שיוויונית, כן הורות טובה משותפת, אבל לא חמה. מעין זוגיות של נוחות ותו לא. היינו פעם בטיפול זוגי שתוצאותיו החזיקו לחודשיים, ולאחר מכן חזרנו לסורינו- זוגיות חברת אינטימיות. גם כוכבים פעם בכמה זמן- טכני לגמרי. וניסיתי, בחיי שניסיתי לגוון, להלהיב, למשוך לדברים מעניינים ומעבירים- אין עם מי לדבר. ולאחרונה זה כמה בי- אני מתבגר, וגם היא- וככה נעביר את חיינו? ללא אינטימיות, ללא חום? אבל אז המחשבות על הילדים ועל הנזק לפירוק הבית יגרום להם. סה"כ הם חיים בבית טוב, מגן, והם רואים כבוד בין ההורים. אבל האינטימיות והחום........אוווווף. מה עושים? בולעים וממשיכים הלאה עד שהילדים יגדלו (10 שנים) או שאני אזור אומץ ונותן הזדמנות לי ולה לחיים של אהבה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025