לפני שבוע מי שחשבתי שהוא אהבת חיי, הבחור שלי לנצח, אבא של הילדים שלנו אמר שהוא לא יכול יותר וקם ועזב.
זאת אחרי שנה וחצי של קשר מזעזע מצידו, עשה אותי סמרטוט, ואני נשארתי כי אהבתי אותו בטירוף. לא שינה לי שהכל היה בתנאים שלו. און אנד אוף עד שהוא טס לחו״ל.
אחרי שנתיים וחצי בנפרד, תהליך ארוך וכואב מצידי ובתכלס אף פעם לא שכחתי ממנו למרות שהייתי עם מישהו אחר במשך הרבה זמן - הוא חזר ואמר שהוא ראה הכל, עשה הכל, אני הפספוס של חייו והוא רוצה הזדמנות שנייה (או שישית אם תשאלו אותי).
מההתחלה אמרתי לו שאני לא מי שהוא זוכר - אני דורשת, לא מפחדת לכעוס, ואולי גם רעה בריבים. הוא אמר שהוא יכיל את הכל ושהוא מכיר אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי...
בחודש האחרון היו לנו הרבה ריבים סביב העובדה שכשאני כועסת עליו, או בריב כשהוא כועס עליי, אני אומרת דברים לא בנועם ולא בצורה נחמדה. כשהוא אמר לי שהדברים שאני אומרת לא הגיוניים ופוגעים בו - הפנמתי והפסקתי להגיד אותם.
אבל זה הגיע למצב שכבר הלכתי על ביצים וגם דברים שבעיניי לא היו פוגעים - פגעו בו.
בשלב מסויים נגמרה לי הסבלנות אליו וכל הרגשות שהדחקתי ונלחמתי במה לא להגיד התפוצצו וזה התפוצץ בגלל הדברים הכי קטנים...
מצד אחד לא אני אמרתי שאני רוצה להיפרד אבל בהחלט התפוצצתי וגרמתי לזה.
מיותר לציין שאני פגועה בטירוף מזה שהוא אחרי תהליך ארוך של חזרה לסמוך עליו, בסוף קם והלך כשהדברים נהיו לא כמו שהוא רצה.
האם אני לא בסדר? האם יש מקום תמיד לשלוט בכעס? האם לא לגיטימי לעתים להתפרץ ולא לדבר בנועם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025