להישאר בתפקיד ולהתמודד ולהתחזק מזה
הי. אני תיכף 5 חודשים בתפקיד (לפני זה הייתי בקורס). התפקיד שלי יחסית נחשב ומשמעותי אבל אני מאוד סובלת. ברמה של אני בוכה ומתפרקת על בסיס יום יומי. אני מדוכאת וחרדה כמעט כל הזמן, יש לי התקפי זעם, זה מה משפיע גם על הגוף ויש לי כאבים בבטן ומועקה תמידית. אני מתפקדת כמה שאני יכולה כי אני חרדה גם לא לעשות מה שאומרים לי ואני לא אחת שעושה בעיות.
אני מאובחנת גם ב- ocd ואני גם הולכת לפסיכולוגית אזרחית בגלל הקשיים שאני חווה בזמן האחרון, עם כל זאת, אני לא אובדנית ואני לא חושבת לפגוע בעצמי.
הרבה ממה שאני קוראת על קבן באינטרנט זה שאם לא תאיים לפגוע בעצמך אז לצבא זה פשוט לא יזיז, כי זה לא מהווה בשבילם בעיה. אני לא מרגישה בנוח לשקר על נטיות אובדניות, אני גם לא מרגישה שאני צריכה לזייף מצוקה נפשית כי אני באמת במצוקה נפשית. ובנוסף המטרה שלי היא באמת לא לצאת מהצבא כמו שהרבה רוצים כאשר הם מאיימים שיפגעו בעצמם אלא להיות במקום ותפקיד שגורם לי פחות סבל. אני כן רוצה לסיים שירות של שנתיים אבל אני לא יודעת אם זה שווה את זה כשאני מתפרקת כל יום.
האם כדאי ללכת על פסילת תפקיד (שזה יהיה תהליך ארוך וקשה שאני לא יודעת איזה תפקיד ייתנו לי במקום) במצב כזה ואם כן, האם קב"ן יכול לעזור ואיך לגשת לזה? הבנתי שאם הקבן מזהה בעיה הוא כן יכול להמליץ ואולי להשפיע, השאלה אם הסבל שלי יזיז למישהו באמת אם אני לא מאיימת לפגוע בעצמי? אם אני באמת סובלת הקבן לא יכול גם אפילו להמליץ לשינוי תפקיד?
ואם אתם יודעים עוד על הנושא של מעבר בין תפקידים כמו האם אני אזכה לראות קצין מיון או שישימו אותי איפה שיתחשק להם וכו', אשמח שתשתפו אותי.
תודה !
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025