שלום לכולם,
אני בת 22 מאיזור המרכז . התחלתי לצאת לפני כשבועיים עם בחור כבן 25 בקבע.
שעכשיו עובר לתפקיד חדש באיזור סיכון א' . הבחור חולה צבא, חתם קבע עד גיל 48, חי ונושם צה"ל.
יצאנו פעמיים במשך השבועיים האלו בגלל שהוא סגר בבסיס. היציאות שלו כרגע זה חמשושים + אפטר במהלך השבוע. אבל בעוד שנה הוא עובר ליציאות נוראיות של סגירות לפעמים שבועיים ולפעמים יותר. (יהיו גם יציאות אולי בין לבין). בגדול עדיין לא היה בינינו מגע פיזי , כי הוא לא הטעם שלי מבחינת המראה והתלבטתי קשות גם בגלל העובדה שהבחור הולך לבלות את כל חייו במערכת הצבאית הרחוקה מהבית.
אני מתארת לעצמי שאני ירצה להתחתן ב5 שנים הבאות, וקשה לי שלא לקחת בחשבון את העובדה שהבחור הולך להיות רחוק ממני , בבסיס מרוחק ובסיכון רב.
אני בחורה מאוד פחדנית ולא מסוגלת אפילו לישון לבד, אני חושבת הרבה אם שווה לי להמשיך בקשר הזה, כי כן יש לי רגשות כלפי הבחור אבל אני לא רוצה להשלות אותו סתם ולמשוך אותו ובסוף לוותר על הקשר הזה.
אני בחורה מאוד רצינית ואם אני נכנסת לקשר זה לטווח ארוך מבחינתי. לכן אני בודקת את הכל ומנסה כמה שיותר לוודא שאני בעניין.
הוא בחור מקסים , עם ביטחון עצמי, דואג ואיש שיחה. מאוד כיף לי איתו , השיחות זורמות יש כימיה ומשיכה. והכל זורם..
אבל קשה לי לא לחשוב על העתיד ואני כבר מדמיינת את עצמי יושבת בבית לבד בלילה עם ילדים , והוא בצבא סוגר.
קשה לי מאוד.. במיוחד עם הקטע שאתמול הוא שאל אותי מה אני חושבת.. ואם בא לי להמשיך איתו וזה..
אוףףףףףף
מתוסכלת...
דעתכם בנושא תעזור לי מאוד !!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות