אני חברה של של לוחם. אנחנו ביחד כבר שנה וחצי ואני באמת מאוהבת בו. הבעיה היחידה היא שאין לנו זמן ביחד. הוא יוצא פעם ב3 שבועות, וגם זה בדרך כלל ליומיים וחצי בהם הוא מבלה איתי רק קצ מהזמן. מצד אחד, אני ממש מבינה אותו, גאה בו ויודעת שקשה להיות קרבי. אבל מצד שני, עם כמה שאני אוהבת אותו וטוב לנו ביחד- אין לנו בכלל זמן!! גם כשהוא בצבא הוא לא מדבר איתי כמעט בכלל בשיחות בטלפון, אלא רק בהודעות ל-5 דקות ב23:30 בלילה. אנחנו לא מדברים ימים שלמים ומרגיש כאילו אני מאבדת אותו. אני באמת לא רוצה לוותר עליו. ניסיתי לדבר איתו על זה, אבל הוא לא מתייחס לזה ברצינות, כאילו זה לא מפריע לו כל כך.
אני כבר לא מדברת איתו כמעט וכבר אין לי אפשרות לספר לו לפעמים לפחות מה עובר עליי- מתי אני בוכה, מתי אני צוחקת, מתי אני לא מרגישה טוב. וגם להפך- לדעת מה איתו ומה הוא עובר, מרגיש וחושב.
איך להתמודד עם כל המצב הזה? אני יותר מדי אוהבת אותו כדי לוותר עליו, אבל זה כבר נמשך כבר תקופה כמו חצי שנה ולא נראה שזה יעבור בקרוב. מצטערת שלפרתי קצת, ומקווה שאולי תוכלו לעזור לי כי אני באמת לא מפסיקה לבכות בגלל זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות