אני בן אדם מאוד אכפתי ונעים לסביבה , שקט מתי שצריך להיות , עוזר מתי שצריך , עם אגו יותר מהממוצע אבל זה מה שמחזיק אותי כרגע על הרגליים
שיקרתי לאבי על דבר שהרס את חיי , למה אבא שלי צריך לסבול ילד שכזה , עול עם בעיה שהכל נעשה באימפולסיביות שכזו , ילד שלא חושב יותר מדי , אבל כן 21 זה כבר לא ילד , אני גבר , אבל הם גורמים לי להרגיש כמו ילד , לנסות להטיל עליי עונשים ולאיים עלי כמו ילד בן 14 שדחף את אחיו בצחוק..
עד כמה שאבא עוזר לי בדברים פיזיים טכניים הוא לא עוזר לי נפשית , תמיד זורק לי מילה או שתיים , הבן אדם הכי משמעותי בחיי כרגע ובום מוריד לי את כל הביטחון ומשאיר אותי מדוכא למשך היום , פשוט בא לי לעזוב הכל ולטוס מפה לאי בודד , ממש ככה , לבכות לבד כמו הילד הקטן , כי כל יום שאני קם אני סוחב איתי כאבים בחזה , לא כאבים בגלל מחלות פיזיות , כאבי נפש , פגיעות שאולי בשבילו זה "לימוד וחינוך" שבשבילי הן פרימיטיביות ונחותות.
כל דבר שלא נראה לאם ולאב נכון בעיניהם הם ינסו לשנות לי את התפיסה , אבל ככה אני , אני יודע שזה טוב לי , ואני בטוח שגם אתם אם אספר.
אין לי אף אדם לזעוק לו לעזרה , אדם שיציל אותי מהבור עם הסולם הבלתי נראה שאני נמצא בו.
נמאס לחיות במסיכה שכזו , לעבוד כמו חמור ולבוא לבית שאמור להיות המקום החם והאמיתי ולקבל נזיפות.
אשמח לשמוע את דעתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות