היי , לפני ארבע שנים הכרתי את החבר הכי טוב שלי שכעת אקרא לו ב׳ . ב׳ ואני מדברים על הכל , ענייני משפחה , זוגיות , רגשות , מחשבות וכל דבר שעולה על הדעת . הקשר בנינו לא התחיל כקשר ידידותי אלא כקשר במטרה להפוך לזוג מתישהו אך ״נאלצנו״ להפוך לידידים טובים ולא מעבר. כשב׳ ואני נפגשים לבד תמיד יש הרגשה של פלירטוט או התעניינות אחד בשנייה שלא מובעת כלפי חוץ. בהחלט אפשר להגיד שאני מכירה את ב׳ מא׳ ועד ת׳ והדבר הדדי (אך לא לחלוטין). נכנסתי לקשר עם החבר הנוכחי שלי לפני שלוש שנים שבסיפור אקרא לו ר׳. ר׳ גדול ממני בשנתיים כלומר הוא עכשיו בן 20 ומשרת בצבא . ר׳ תמיד דואג לפנק אותי , תמיד מראה לי את אהבתו , פתוח מאוד , אכפתי ועוד המון. הקשר שלנו מאוד פתוח ואנחנו מרבים לתקשר המון בכל עניין וכמובן שיש גם את החלק האינטימי . עניין היחסים האינטימיים בינינו התחיל רק לפני כשנה כי טענתי שלא הייתי מוכנה מספיק ור׳ אפילו לא התלבט ונתן לי את כל הזמן שהייתי זקוקה לו בכדי להרגיש בנוח ועשה הכל כדי שאני ארגיש שלמה עם זה . אני אוהבת את ר׳ אך נתקלתי בבעיה , אני חושבת על ב׳ המון ואפילו מפנטזת עליו . לא יודעת מה לעשות עם הרגשות המעורבים האלה או שאולי בכלל בלבלתי את עצמי ואולי אני לא באמת מקבלת את המסר החיובי הזה ממנו כמו שחשבתי. צריכה מישהו/י שיעזור לי לפתור את הדילמה .. מזכירה לא קל להיפרד אחרי שלוש שנים ושחכתי לציין שבזכותי (או באשמתי) ר׳ וב׳ נהיו החברים הכי טובים.. תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות