אני יודעת שבירה זה לא ״אלכוהול״ באמת, וזה חלש והכל, והרבה מאוד ילדים בגיל שלנו שותים בירה כשהם נפגשים, כמו שתייה קלה, אבל קשה לי להיות פתוחה לזה, כי אלכוהול זה אלכוהול. יש לי חברה ששותה בירה כבר יותר משנה (קטנה ממני) וקשה לי לא לכעוס עליה אחרי זה, בעיקר בגלל שאני לא סומכת על הסביבה שלה, החברים שלה שותים גם וודקה ועוד כשהיא שם (יצא לי להיות שם פעם אחת, ולא שתיתי). אני לא שותה בירה כי אני עומדת על העקרונות שלי, ולא מרגישה מוכנה עדיין (אני גם לא חושבת שזה דחוף לי), וכולם גם יודעים את זה ומעריכים אותי על זה שאני שומרת על עצמי, אבל הגעתי למצב שחברה (אחרת) צריכה להסתיר ממני שהיא שתתה בירה עם חברים שלה כי היא מפחדת מהתגובה שלי, בגלל החברה השנייה.
למרות שבאמת קשה לי לקבל את זה, היה לי יותר קשה שהיא לא רצתה לספר לי, וידעה מראש גם שאני לא אוהב את זה.
בנוסף יש עוד חברה שלא רוצה לגלות לי דברים שהיא עשתה (שאני כבר יודעת), גם, בגלל ש״היא תהרוג אותי אם היא תדע״.
אני באמת לא מרגישה שאני סאחית או משהו כזה, רק מנסה לדאוג לחברות שלי כמה שאפשר. ואני מבינה שאני אולי דואגת יותר מדי, אבל זה ממש קשה לי לא. אני אוהבת אותן מאוד ולא בא לי שיקרה שום דבר, אני לא עושה את זה בשום צורה אובססיבית, אבל זה גורם לטיפה התרחקות, כי הן לא חושבות שאני יכולה להבין. מה אני עושה עכשיו? באמת שקשה לי לשמוע את הסיפורים על זה, אבל אני לא רוצה שהן יסתירו ממני שום דבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025