כן
אני בת 23 גרה בבית של ההורים ולא טוב לי.
בלי קשר למה שאספר לכם עכשיו
אני לא אוהבת את המקום שאני גרה, מגיל קטן רציתי לעבור לאזור אחר
מבחינתי המקום/ הבית הזה אני מרגישה תקיעות.
תמיד חולמת על התחלה חדשה והמחשבה שלי היא שברגע שאעבור מפה "המזל יפתח לי".
ועכשיו בלי קשר להרגשה שלי לגבי הבית.
להורים שלי אף פעם לא היה טוב בחיי הזוגיות שלהם ובכל זאת הם המשיכו "בשביל הילדים"
רוב החיים אני זוכרת מריבות/קללות/צרחות וכשהייתי קטנה היה גם אלימות- הכל כמובן בניהם.
ביני לבין אמא שלי יש קשר חזק, אנחנו מחזקות ותומכות אחת בשנייה, עושות הכל ביחד,מרגישה שהיא "הנפש התאומה שלי"(זה גם הקושי שלי לעזוב).
בשנים האחרונות אבא שלי התחיל להאשים אותי שאני כמו אמא שלי, להגיד לי שהוא שונא אותי, שאני מתה בשבילו (לא כל הזמן,רק בריבים שלהם)
כמובן בגלל הסיבה שאנחנו קרובות כ"כ.
בהתחלה עוד הייתי עונה לו ונכנסת בו אבל הבנתי שזה לא עוזר בכלום אז אני פשוט שותקת.
קשה לי לחיות בבית הזה עם כל המתחים האלו, האשמות כלפיי, השנאה שאני חשה.
עכשיו אני חושבת להשכיר דירה
מצד אחד אני לא בחורה עצמאית ויש גם את אמא שיכאב לי להתרחק ממנה..
אין לי עדיין לימודים וברגע שאשכיר לא בטוח שאהיה לי כסף לזה
אין לי רכב ואני רוצה לקנות.
והפחד שלי להיכנס למינוסים.
מצד שני אני מרגישה את התקיעות הזאת בבית וקשה לי לחיות במריבות שלהם ובשנאה שלו כלפי.
מה אתם הייתם עושים במקומי??
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025