טוב אז ככה, אני כבר מזהירה שהבעיות שלי אולי יישמעו לכם ילדותיות, או חסרות משמעות או ״צרות של עשירים״ אבל אני חייבת לשתף. (ואם אתם רוצים ליהיות רעים, לא כאן בבקשה)
אז החבר הכי טוב שלי: התחלנו לצאת כחבורה של כמה ילדים וישר התחברתי איתו, אנחנו נפגשים כל יום ומדברים בכל פלטפורמה חברתית וגם כמובן בבית ספר. כולם אומרים וחושבים שאנחנו זוג וזה גם די מרגיש ככה.
ואם עוד לא הבנתם אז אני מאוהבת בו.
הוא סיפר לי שהוא מאוהב בחברה הכי טובה שלי, שהיא בן אדם מדהים וגם היא חלק מהחבורה, אבל זה פשוט כואב לי.
אני לא מבינה איך בן אדם לא שם לב למה שקורה מולו: כל פעם שהוא מדבר עליה אני נהיית עצבנית ועונה בתשובות קצרות ויוצאת מהשיחה, דפוס התנהגות מאוד טיפוסי לקנאה, כי אני פשוט מקנאה.
הוא לא אוהב אותי ונפל לי האסימון היום, אין לי דרך להגיד לו מה אני מרגישה בלי שזה ייפגע משמעית בחברות שלנו.
אבל אני אוכלת את עצמי מקנאה.
אם קראתם עד לפה אומר לכם שאני סופגת הרבה בשביל החברות שלנו, לא דברים שהייתי סופגת בשביל חברות עם כל אחד, אבל הוא לא כל אחד- הוא מקסים והוא מבין אותי ומצחיק אותי.
אני אסירת תודה על כל רגע איתו והחברות שלנו באמת לא מובנת מאליו. אבל אנחנו לא בוחרים במי להתאהב וגם הוא, לא בחר- אבל הוא לא בחר בי!
אני לא יודעת באמת לאיזה תשובות אני מצפה אבל הייתי צריכה לפרוק, אם יש לכם טיפים או עצות (איך להפסיק לקנא, מה כדאי לעשות, סיפורים דומים ועוד) אשמח לשמוע❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות