שלום לכולם.
אני נשואה כבר שנתיים +.
המשפחה של בן זוגי לא ממש מכבדת את הזמן (ואפשר להגיד שגם את הכוחות) שלי וזה פוגע בי שוב ושוב בהזדמנויות שונות.
כדי להסביר אני אביא כמה דוגמאות קצרות ואתם יכולים להסתפק בקריאה של אחת מהן:
*יום שישי. אנחנו מתארגנים לשבת (בן זוגי דתי) פתאום גיסתי מתקשרת - הם הסתבכו עם עבודה גרפית בשביל מצגת שתיערך בעוד כמעט חודש. אבל נורא דחוף להם שעות ספורות לפני שבת לסדר את זה. כמובן שבעלי מתנדב לעזור. אני מציעה לו שידחו את העבודה ליום ראשון ואוכל לסדר הכל במהירות (אני גרפיקאית), אבל לא, הם עובדים על זה היום, יש להם זמן היום. אני נתקעת בלי עזרה בבישולים ובעוד עבודות ומותחת שריר ברגל אחרי שעמדתי עליה יותר מידי שעות בלי הפסקה. הם דתיים בעצמם ומודעים ללחץ לפני שבת. לא נראה שאכפת להם.
*מוצ"ש. אנחנו אצל ההורים של בן הזוג. אני כבר די עייפה (שבת יוצאת כמעט בשמונה וחצי) ומתה ללכת הביתה, להחליף בגדים ולהתקלח - אצל חמותי אסור ללכלך את המקלחת ולכן אני לא יכולה להתקלח שם. כולם רואים שאני די גמורה, אבל נזכרים שהם חייבים שבן זוגי יעזור להם עם העברת תמונות למחשב. זה לוקח קרוב לשעה (במקרה הטוב). אני רומזת לבעלי שיתחיל להזדרז, אבל ההורים שלו נזכרים בעוד ועוד משימות. אנחנו מגיעים הביתה ב -10 בלילה, למרות שהוא יכול לבוא לעזור בכל יום אחר בדרך מהעבודה.
* קיץ. יש להם טיול משפחתי. הם קובעים אותו לתאריך שחל כמה ימים אחרי שאני חוזרת מנסיעה מקצועית לחו"ל. בטיול אני מרגישה רע ומתמודדת עם ג'ט לג נוראי ובחילות. לאף אחד לא מזיז וממשיכים למרוח את הזמן במשך כל הטיול ולתזז אותי ואת בעלי לכל מיני משימות מטופשות.
ברור, אגב, שגם בן הזוג שלי לוקה באותה חוסר רגישות - הוא רואה שממש קשה לי אבל כשהוא עם המשפחה הוא נוטה להתעלם. אבל גם הם - רוב המשפחה הם נשים שאמורות להבין - יכולים קצת להתחשב..... לא יודעת איך להפסיק את התופעה הזאת שחוזרת על עצמה שוב ושוב.
אשמח לרעיונות ועצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות