שלום לכולם. זה קצת ארוך, אבל אשמח אם תקראו עד הסוף.
לפני כמעט שנתיים שמרתי על אחיינים שלי. עם הקטנים היה לי קל יחסית אבל עם הגדול (6) היה לי מאוד קשה. הוא היה בתקופה מאוד לא טובה, כנראה בגלל הלידה של האח הקטן שנולד עם בעיות (קטרקט). אז הוא היה עקשן מאוד והייתי צריכה להיות מאוד רגועה ושלווה כדי לשמור עליו. אבל, באותה זמן גם אני הייתי בתקופה מאוד קשה. עברתי משבר מאוד גדול. וזה גרם לי להתחרפן עליו :(
ביקשתי ממנו ללכת לישון כי כבר מאוחר, כמובן הוא לא הסכים. ביקש סיפור, סיפרתי. ביקש להיות בסלון קצת, הסכמתי. עברה שעה והוא עדיין ער. ביקשתי ממנו שילך לחדר לישון. ובינתיים יצאתי לחצר. הוא בא אחריי וקרא לי (פה לקח לי כמה דקות לכתוב את זה) ואז ממש התעצבנתי. צרחתי עליו שייכנס לישון והלכתי מהר לכיוונו והוא התקדם גם לכיוון הבית ודחפתי אותו שילך יותר מהר והוא נפל :((((( כשראיתי שהוא נפל נבהלתי מעצמי ואמרתי לו סליחה, אני מצטערת. פשוט ראיתי ג'וק בחוץ ופחדתי שהוא ייכנס הביתה אז רצתי מהר יחד איתו. ואמרתי לו שילך לישון כי כבר מאוד מאוד מאוחר. הוא נכנס לחדר שלו בוכה ולא נרגע מהר. אז נכנסתי אחריו לחדר וראיתי שיש דם על המיטה והכרית. מסתבר שהוא פתח את השפה שלו כשהוא נפל :)
אז לקחתי אותו לסלון וטיפלתי בו עד שנעצר הדם ושוב ביקשתי ממנו סליחה.
נשבר לי הלב כשאני כותבת את זה. כל פעם שאני נזכרת בזה, אני בוכה בכי מטורף. כי בין היתר, זה מזכיר לי את עצמי שגם אני הייתי עוברת התעללות פיזית מצד אבא שלי. איזה זכות יש לי להרים יד על ילד? הלכתי לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי אחרי המקרה. אבל עדיין הלב שלי גמור מהמקרה הזה... אני מפחדת שפצעתי עמוקות את הילד הזה. כואב לי, כואב :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות