בני וכלתי והילדים (שנתיים ושבע) עברו לגור בשכירות , בדירה לידי. קוראים לי הרבה לשם כדי להתארח, לאכול ביחד וכו'. כלתי מאד נחמדה והנכדים משגעים. אבל -הנכד הקטן עדיין לא בגן, כלתי לא עובדת, ולא עושה כלום כל היום. רק משגיחה על הילד הקטן., הבית ה פ ו ך , בכל החדרים יש צעצועים, בגדים ,באמבטיה אי סדר, בכל מקום בדירה מגבות, בגדים, נעליים, צעצועים, 3 מכונות כביסה ביום צריך לתלות על הגג כי אין מקום על החבלים, ארונות הפוכים, מהפיכת סדום ועמורה אין אף פינה מסודרת. ובתוך כל זה, היא יושבת עם הילד ולא עושה כלום. הבן שלי עושה קניות ולרוב גם
מבשל , או קונים משהו מוכן כי היא "לא מספיקה" לבשל. בחורה טובה (הילדים לבושים תמיד נקי ומסודר) , משקיעה בילדים, אבל לא בשום דבר אחר.ואני חושבת לעצמי,איך גידלתי 4 ילדים, למדתי ועבדתי, הבית היה מסודר , בלי עזרה מאף אחד, בעלי עבד מהבוקר עד הערב, ואני הספקתי המון. איך להגיד לה? היא תעלב. לבן שלי אני לא אומרת כלום כי לא רוצה לסכסך ביניהם.. נכון שזה לא עניני ואני לא אמורה להתערב, אךאני מתפוצצת כשאני רואה את זה, לא ללכת אליהם זה לא פיתרון. אז מה כן? לשתוק?
איך הבחורה תלמד לסדר את הבית אם לא אגיד לה כלום? אמא שלה גרה רחוק, מה יהיה ?
זה לא רק זה, הריהוט הוא של הדירה השכורה, וכך האמבטיה והמטבח, ואם לא ישמרו עליהם אז הכל ילך לעזעזאל, זה לא שלהם. איך אני אומרת לה בלי לפגוע בה ? (היא נעלבת בקלות).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות