שלום,
הכרתי בחור לפני חודש וחצי במועדון.
יצאנו החוצה ודיברנו עד הבוקר המאוחר.
במשך כל היום התכתבנו והחלטנו להיפגש גם בערב בחוץ.
הערב זרם וכך גם אני אליו לדירה.
מאז אותו ערב הוא הפסיק לדבר איתי. הייתי מאוד מבולבלת מאחר והשיח איתו היה כל כך כנה, פתוח ואמיתי שלא חשבתי לרגע שהוא מאותם נעלמים למניהם.
אחרי כמה ימים כתבתי לו ואמרתי לו שיהיה כנה.
הוא אמר לי שהוא לא במקום למשהו רציני ואם זה מתאים לי אפשר לעשות כיף ולא חייב סקס.
תחילה שללתי ולאחר כמה ימים אמרתי לו שכן.
עבר יותר מחודש ואני בקטע כזה איתו. אני שופטת את עצמי למרות שאני יודעת שאין הדבר כך. וזה בסדר גם לספק את הצורך הזה.
אך אני לא מפסיקה לחשוב עליו ולהוציא אנרגיה מחשבתית על הבחור הזה.
אני מרגישה שאני צריכה לחתוך אבל כל כך לא בא לי לעשות את זה. כי כיף לי איתו בסופו של דבר שזה גם מבלבל אותי.
אני חייבת לציין שאני בן אדם עסוק ולמרות המחשבות עליו זה לא מונע ממני לעשות את הדברים שלי. (פשוט הוא נמצא שם איתי בראש).
איך משתלטים על המחשבות?
מה הקטע של גברים שלא רוצים משהו יותר משמעותי? כאילו אם במידה ואתם פוגשים משהי גם אם אינכם מחפשים קשר ויש שם משהו מיוחד אתם בכל זאת שוללים?
או האם זה הכול רק בראש שלי ושום דבר שם לא מיוחד...
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות