הכרנו לפני חצי שנה , היה קליק מהרגע הראשון, אהבה גדולה, הקשר נהפך לרציני מאוד מהר , היה לנו מאוד טוב ביחד, אני מבחינתי מצאתי את האחת.
דבר אחד שקצת הפריע לשנינו היה המשפחה שלה, ההורים שלה לא קיבלו אותי. היא באה מבית אשכנזי 'מסודר', משפחה מבוססת ומשכילה. המשפחה שלי לעומת זאת קיבלו אותה בזרועות פתוחות והיא ואחותי אפילו נהפכו לחברות טובות. אני ממוצא הודי, יליד הארץ וחשוב לציין - קיבוצניק. נולדתי וגדלתי בקיבוץ והוריי חברי קיבוץ. חבריי תמיד צוחקים עלי שאני שחור מבחוץ אבל לבן מבפנים.
תמיד בביקורים אצל המשפחה שלה היתה לי הרגשה לא נעימה, הם פשוט לא מקבלים אותי, אבל תמיד אמרנו שהאהבה שלנו תנצח.
לפני שבוע הם נסעו כל המשפחה לחו'ל לכמה ימים לחגוג יום הולדת לאימא שלהם. היא נסעה לבד אני כמובן לא הצטרפתי. כשהיא חזרה היא הודיעה לי שהיא החליטה להיפרד ממני. אני אמרה לי שיש הרבה לחץ מההורים שלה , שהם אמרו לה שהיא צריכה להתחתן עם גבר ממוצא אשכנזי ושהפער התרבותי בינינו הוא גדול והיא תצטער על בסופו של דבר אחרי הרבה שנים. הם אמרו לה שהכי טוב זה להקים בית ומשפחה עם מישהי עם מנטליות דומה. היא השתכנעה. לא עזרו ההסברים שלי שהם הצליחו לבלבל אותה ולהשפיע עליה ושבגלל זה היא לא חושבת בהיגיון. היא החליטה שהיא כרגע רוצה הפסקה לחשוב על זה. היו לנו הרבה שיחות על זה בימים האחרונים עד שראיתי שאין עם מי לדבר והתייאשתי. אני בעיקר מרגיש מתוסכל , עצוב ושבור.
אני נמצא בצומת דרכים, האם להמשיך לחכות לה שתחליט, אולי היא תתעשת ותבין ובסוף תחליט לחזור או להמשיך הלאה, להשאיר אותה מאחור או לחכות אולי יש עוד סיכוי?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות