היי.. שלום לכולם,, אני בחורה בת19.. אני לא יודעת מאיפה להתחיל..זה יהיה קצת ארוך אבל אלה דברים ששמרתי מלא זמן בבטן, אין לי על מה לפרוק..
אני בחורה שמשדרת המון שקט ורוגע למרות שבראש ובלב זה לא בדיוק ככה..
לצערי אין לי חברות.. וויתרתי על כל דבר אפשרי בשביל אמא שלי ובשביל המשפחה בכללי.. יציאות אני בכלללל בכלל לא יוצאת! אם אני יוצאת זה רק עם אמא שלי, ואם יוצא פעם בחודשיים אולי שאני יוצאת עם מישהו אז ב22:00 אמא שלי מתחילה להתקשר ולהגיד לי לחזור הביתה כי הרי הם לא רגילים שבחורה בגילי יוצאת ונהנת מהחיים, אין לי חבר והמשפחה שלי נגד שיהיה לי חבר, הם נגד שאני אצא לבד.. הם חייבים לקחת ולהחזיר אותי למרות שזה משהו שמאוד מכעיס אותי, גם עבודה אני לא מצליחה להחזיק לטווח ארוך.. אני בחורה מאוד מתוסבכת.. אני רוצה לשנות את המציאות הזו שאני לא יכולה לעשות שום דבר או להתקדם יש לי שאיפות להרבה דברים
עם הזמן נהיה לי קשה לתקשר עם אנשים, כל דבר קטן אני צריכה את המשפחה שיכפו עליי.. כשאני בהיכרות עם בחור בפייסבוק או אנסטגרם או משהו הוא מנסה להתגלגל איתי הלאה "לדייט אט משהו" ועד כמה שאני רוצה אני פשוט בורחת ומפסיקה לענות
כשחברה מציעה לי לצא אני כבר מפחדת להגיד למישהו מהמשפחה שאני יוצאת שלא יקפוץ מישהו יגיד לי איפה ועם מי ולמה ומה תעשו ושאלות מיותרות ..
זה משפיע לי מאוד על הבטחון העצמי.. כל מקום שהלכתי אליו נתנו לי א ההרגשה שאני אחרת ולא מספיק טובה כמו השאר "בצבא, בעבודות שונות"
מריגשה לפעמים שכאילו אני חולה נפשית או משהו כי זה לא משהו נורמלי שקורה לבחורה בגילי.. אני לא אמורה לחיות ככה אני לא רוצה את החיים האלה.. אני רוצה לעבוד, ולהיות חופשיה ולקדם את עצמי.. פשוט רוצה להיות כמו כל אדם נורמלי אחר..
מה לעשות!? זה בעיה אצלי או אצלם אני לא מבינה!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות