זה הרי ברור שכל בחורה ( הרוב ) רוצה להיות אמא! אני בת 23 וחצי ולא רואה את זה קורה לפחות לא בזמן הקרוב. לא כי אני לא רוצה. להפך אני רוצה. אבל אין לי אם מי.
כולן בצוות שלי אמהות. אז נכון שאני הכי צעירה. והצעירה הבאה אחרי בת 28 ( אבל יש לה כבר 2 ילדים ) אחכ כל שאר הנשים בטווח של 30-35.
אני לא ממהרת לשום מקום! אבל כן דואגת! השבוע הייתה קייטנה אצלנו בעבודה לילדים של העובדים
וכולן הביאו את הבנות שלהן והבנים. ורק אני הבחורה היחידה בצוות שאין לה ילדים..
אני מתחילה לדאוג. אני בת 23 ואפילו לא נשואה. עזבו נשואה... אפילו חבר אין לי! כמה ניסיתי להכיר כמה ולא הולך רק שיחקו בי ( אני לא יתחיל לספר פה כדי לא לחפור.. אבל מה שעשו לי גברים שהייתי איתם בדייטים.. ניצול לשמו ) למה אני כואבת ודואגת כי אני כבר בת 23 ואני כבר מתחילה לאבד סבלנות לחפש בעל כי כבר התייאשתי מגברים ובאמת ניסיתי להכיר וכל חוויה רעה הרמתי את עצמי ליעד הבא לגבר הבא להכיר ולא הלך..
אז מה יהיה עם הריון? אין לי כסף לשלם לתרומת זרע!
ואין לי גם הורים עם יכולת כלכלית לסייע לי!
השעון הביולוגי שלי לא יחכה לי.... אני בת 23 עד שאני יכיר גבר רציני. עד שנצא. עד שיציע... מה אני בגיל 40 חס וחלילה יהיה אמא..
בנות בגילי כבר נכנסות להריון או לפחות מתחתנות או לפחות בזוגיות רצינית. אני אפילו חבר לא מצאתי....
הרי כדי להיות אמא יש שלושה שלבים להכיר משהו רציני. לחכות להצעת נישואין. לנסות להכנס להריון..
ואני אפילו לא על המסלול.
השבוע שכל הבנות במחלקה הביאו תילדים ורק לי אין ילדים זה צבט לי. הלכתי לשירותים ובכיתי. לא מקנאה. מדאגה. ובעיקר מכאב על הידיעה שהסיכוי שלי להיות אמא אפסי.
מה נעשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות