יוצאת עם בחור שמתנהג אלי בצורה רעילה והרסנית, מה לעשות?

שלום,
עמוק בפנים אני יודעת את התשובה אני די אובדת עצות לגבי בחור עמו אני יוצאת מזה כ 8 חודשים (הייתה לנו הפסקה אחת של כחודש)
סלחתי לו שוב ושוב על התנהגות מגעילה ומזלזלת כלפיי. תמיד טען שאני נפגעת משטויות ומחפשת לריב כאשר בסך הכל רציתי לדבר איתו על הדברים ולנסות לפתור אותם, היה מתנצל(ידיי חובה ואז שוב חוזר להתנהג בצורה מנוכרת) לפעמים מרים כלפיי את הקול
וחוזר על המנטרה הקבועה: ״את נפגעת משטויות שוב את מחפשת לריב?!״ ממש לא משעמם לי שאני אעשה דבר שכזה,
כשהייתי צריכה אותו איתי להליך רפואי כלשהו (משהו די כואב) היה חשוב לי שיהיה איתי, שיתמוך יעודד חשבתי שהוא באמת יהיה אכפתיי כלפי בסיטואציה כזו רגישה, כפי שאני הייתי הולכת איתו ומעודדת אותו, הוא רק באותו היום נתן לי תשובה סופית שיגיע (בסך הכל היה צריך לצאת 30 דקות לפני מה שהוא יוצא ביום רגיל)
נדיר שביקשתי ממנו משהו ודווקא כשהייתי צריכה אותו איתי הוא שוב דיבר אליי בצורה מגעילה; למה באתי איתך בכלל היית נוסעת לבד ישר מהעבודה
תסתדרי לבד... ועוד שלל ״ברכות״
לא האמנתי שככה חבר ידבר אליי דווקא כשבאמת הייתי צריכה אותו...
הגעתי לרופא עם אנרגיות ירודות לחלוטין עם דמעות בעיניים רק מהמחשבה של הזלזול שהרגשתי כל הדרך... והוא טען שאני לחוצה ומוציאה עליו עצבים.הזוי.
שתקתי, התרגלתי כבר לזה שהוא תמיד מאשים אותי בכל ולא יודע להתנצל כאשר הוא פוגע בי.
מזלזל ורואה אותי כמובן מאליו ככה בדיוק זה הרגיש. לצערי, כשניסיתי לדבר עמו על זה אמר שאני נפגעת משטויות...כרגיל מזלזל לא מקשיב בכלל. אוזניים ערלות ככל הנראה.
הוא לא מפרגן ומחמיא לי כמעט על כלום אני מרגישה לבד. לא יכולה באמת להיפתח אליו כי הוא כל פעם מגיב אליי באדישות וקרירות,
הרבה פעמים מרגישה שהוא מוריד אותי למטה במקום לעודד ולתמוך להגיד מדי פעם מילה טובה וחמה-זה לא קיים אצלו. כמו קיר בטון. מיד פעם שולח הודעה יפה ואם הגעתי לעבודה ותו לא.
בהתחלה היה שקט וביישן ואז ראיתי שהוא פשוט מסתיר עצבים וכעסים מודחקים... כך סתם יכול לדבר בעצבים ובצורה תקיפה ואז להגיד שהוא ממש לא עצבני
ומתחיל להתרחק ממני, התחלתי יותר ויותר להזהר אני לא רוצה להיפגע ממנו יותר!
חשבתי שהוא יותר יפרגן ויהיה שם בשבילי עם הזמן והוא רק בא אלי בטענות שאני קרה שאני עצבנית...תמיד מפיל הכל עליי.
מרגישה שאני נמצאת בקשר לא טוב עם אדם רעיל
כשרציתי שנלך לטייל בשבתות כל פעם יש לו איזה תרוץ אחר - מעדיף להישאר בבית מול הטלויזיה עושה טובה שהולכים לים/לקניון בשבת... עצלן אולי.
קשה לי עם זה אני לא יכולה לדבר עמו על זה כי הוא מבחינתו רק אוהב את השקט הפינה שלו הקטנה
ולא רואה אותי ממטר... נראה שהוא עם לב קר מאוד מברזל,
עצוב לי עם זה יש לי רגש לאדם שרע עבורי, למה זה? למה אני נמצאת בתוך ״קשר״ כזה רעיל והורס אותי מבפנים?
האם זה עקב דימוי עצמי נמוך?
אשמח לכל עצה :(