אז הסיפור הוא כזה , יש לי ידידה שהיא הידידה הכי טובה שלי אנחנו מכירים שנתיים והקשר בינינו מאוד חזק . לפני חצי שנה הצעתי לה שנצא והיא הבינה לאן אני חותר והיא אמרה שנישאר כמו שאנחנו , אמרתי לה שבסדר והמשכנו כרגיל. לפני חודשיים שוב הצעתי לה שנצא והיא שוב אמרה לי את אותו משפט ושוב חזרנו לדבר כרגיל ,עד לפני חודש שהתגייסתי והתחלנו לדבר כל שעת טש לפחות 25 דקות וכולם אמרו לי שזה אידיוטי שאני משקיע בה את הזמן הזה כי היא לא חברה שלי אבל בכל זאת דיברנו אבל כשיצאתי הביתה כל פעם היא הייתה אדישה אליי כאילו היא רואה אותי כל יום וכשאמרתי לה שזה מציק לי היא אמרה שהיא עייפה. כמה ימים לאחר מכן היא אמרה לי שהיא מרגישה אליי משהו אבל היא ברגשות מעורבים וזה לא יילך בינינו ויותר מאוחר היא גם אמרה שהיא מפחדת שאם נהיה ביחד וניפרד אז היא תאבד אותי. הבנתי אןתה והמשכנו לדרכינו ועדיין דיברנו כל שעת טש עד היום , שיצאתי אחרי 21 ובמקום לראות אותה שמחה היא הייתה אדישה מתמיד , קרה אליי כאילו אני מישהו שהיא ראתה פעם אחת בחיים שלה הציק לי גם שהיא לא הסתכלה עליי כשדיברנו , ענתה בקרות ובקיצור רמזה לי שאני מבזבז את הזמן שלי וכדאי לי לחזור הביתה...
נ.ב השבוע היה לה יומולדת והשקעתי בה , קניתי לה צמיד ממש יפה וכתבתי לה ברכה ארוכה והכנתי מזה סיפרון שיש את הברכה ותמונה בכל דף וזה הגיע לחדר שלה ביום הולדת וכל זה כשאני בבסיס בכלל...
וזהו , אני פשוט רוצה להוריד הילוך לאט לאט בקשר שלנו כי מציק לי שהיא לוקחת את זה כמובן מאליו ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות