שלום לכולם,
בבקשה תקראו עד הסוף ונסו להבין אותי...
אני נשואה 6 שנים לבעל מדהים ויש לנו 2 ילדים. הילד הבכור בן 3 והילד השני בן חצי שנה. הילד השני נולד עם תסמונת דאון, בחיים לא חשבתי שזה יקרה דווקא לי, כל כך בכיתי שזה קרה, אני ובעלי לא נרגענו עם הבכי במשך 3 חודשים. הילד מקסים באמת, אני מאוד אוהבת אותו אבל עם זאת קשה לי, לא יכולה לסבול את המבטי רחמים שאני מקבלת ברחוב, לא יכולה עם הדיבורים של האנשים. אני רוצה חיים רגילים כמו שיש לכולם, אני עוד צעירה ויכולה להביא ילדים. אני ובעלי דיברנו על למסור אותו ארוכות, זה קשה לנו אבל גם יפתור לנו המון בעיות ועצב שאנחנו חווים ביום יום. האם למסור אותו לאימוץ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות