כשהייתי בת 17 עבדתי במסעדה כ- 3 שנים גם בתקופת הצבא, הכרתי שם בחור ממש מתוק גם מלצר, והיינו חברים טובים, היו קצת תקופות שפחות בקשר ותקופות שיותר בקשר. במשך כל התקופה שעבדתי שם ראיתי שהוא מנסה להתחיל איתי, הוא גם אמר לי שאני מוצאת חן בעיניו וממש מגניבה וכו, אבל תמיד התעלמתי מזה והמשכנו בתור ידידים. כמובן שאחרי שעזבתי את העבודה הקשר נותק משום מה..
ואיכשהו רק לפני חודש קלטתי שכל הזמן חיפשתי בחורים ״מושלמים״ שבעצם הוא המושלם! בשבילי.
כל הזמן הייתי שואלת את עצמי מה לא בסדר בי שאין לי חבר ולמה אף אחד לא רואה בי כלום, כשהוא ראה בי המון!
אני כלכך מצטערת שבאמת התביישתי לצאת איתו רק כי הגוון עור שלו שונה( הוא מעדה מסוימת שנתקלת הרבה בגזענות). ולא התביישתי כי הוא מהעדה הזאת,פשוט לא רציתי שהוא יפגע.
אם הייתי יכולה לחזור אחורה.. הייתי מתגאה בזה שאנחנו זוג! הוא בחור כלכך מתוק ומקסים וחכם! דואג ואכפתי! היו לנו הרבה שיחות ביחד ותמיד אהבתי לדבר איתו, ואני כל הזמן חושבת עליו וכועסת על עצמי!
מה כדאי לעשות? לחזור לעבוד שם ולנסות אם יכול לצאת משהו בינינו? או שלעזוב את זה? העניין לא מרפה ממני..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות