רוצה לעבור לכפר נוער בגלל קשיים בבית, איך אני עוזב את הכל עכשיו?

היי אנשים, אז ממש בצאת יום כיפור רבתי עם ההורים שלי בגלל שהם גילו שאני עושה כל דבר אך ורק מאינטרס שלי, לדוגמה: אני מכבד אותם כדי שאני אקבל יחס מכבד בחזרה, ואם אין לי אינטרס לקבל יחס מכבד בחזרה אז אני פשוט לא מכבד אותם. נשמע מוזר אבל אין מה לעשות אני פרגמטי משו מפחיד. כבר מגיל קטן הרגשתי שאין לי כימיה איתם וזה הפך לחוסר סימפתיה ואז זה הפך לשנאה כלפיהם. הסלידה ביינו הייתה תמיד, המחשבה להיפרד מהם היא לא ככ חדשה. התכנון המקורי היה שבגיל 18 אני אפטר מהם בתור אפוטרופוסים וגם מבחינה כלכלית ואני פשוט אנתק קשר לצמיתות. אז באותו ערב של צאת יום כיפור כל מילה שאמרתי הפכה את הסיטואציה ליותר גרועה, כל תגובה שלהם גרמה לי עוד יותר לרצות לנתק איתם קשר. ומפה לשם אבא שלי אמר בכוונה להגזים :"אם לא מתאים לך להיות איתנו יש פנימיות" ואז נחתה עלי הזדמנות הפז הזאת כי אני בטוח שיש עוד הרבה ילדים במצבי ולא כולם נשארים בבית וסובלים וזה המקום בשבילם (ברור שיש עוד מלא סיבות לגדול בפנימיה). למרות שלא חוויתי שום פגיעה או התעללות פיזית מההורים שלי אני קולט אותם לפי התגובות ומאשר את המידע לפי ציתותים שלי לשיחות שלהם. סהכ הרעיון הכללי זה שהם חושבים שאני לא מתנהג כמו גבר ובורח שקשה ושאני כפוי טובה ושאני לא אצליח בחיים וכל מיני דברים קטנים אבל מעיקים טילים. לעזוב אותם זאת לא הבעיה. לעזוב את החברים שלי (המשפחה האמיתית!!) זאת הבעיה. בניתי עם החברים הקרובים שלי קשר נפשי ורגשי שדיי קשה למצוא (ברצינות) יש ביננו תחושה של משפחה אמיתית. ובאמת הם הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אני ככ אוהב אותם ואני בטוח שהם מרגישים אותו דבר כלפיי כי כמו שהם היו שם בשבילי אני הייתי שם בשבילם ואם הסוציופת (אני) מעריך את זה אז בטח שהם יעריכו אתזה. לגבי השהייה שם - אני לא ככ דואג כי הייתי "הילד החדש" 4 פעמים בחיים שלי ועובדה שמצאתי חברי נפש ועוד מעל חברים גדול מעבר. החברים שלי תומכים בי אבל עדיין מתחננים שאני לא אעזוב ואני באמת לא יודע מה לעשות כי אני גם לא רוצה לנטוש קשר ככ טוב (יהיה מאוד קשה לשמור על קשר בכפר נוער, אני אכיר אנשים חדשים, אני לא אראה אותם הרבה) וגם רוצה להיפטר מהמשפחה שלי שאני איתם רוב היום. גם אחת הסיבות שאני רוצה לעזוב זה שאני אוכל לבוא לשם כהומו בלי הצורך לצאת מהארון מול שכבה שלמה וזה. ברור שאם אני אשאר פה החסרונות יעלו על היתרונות אבל אני לא רוצה לעזוב ולהישאר עם תחושות אשמה כל הזמן... דרך אגב אחת הדילמות שלי זה אם לעזוב עכשיו או שנה הבאה (כיתה י) כי עד שנה הבאה יש מלא זמן והשנה זה אולי מהר מידי..?
תודה מעומק לבי לכל מי שיענה או שסתם הקדיש את הזמן לקרוא אני אשאיר פה סקר אבל זה יותר מיעזור לי אם תגיבו בתגובות.
אממ ביי