גיסי לא מוכן שאראה את האחיינים, מה לעשות?

אני אנסה לקצר כמה שאפשר, גדלתי במשפחה פרימיטיבית ואלימה..אבא היה מתעלל פיזית ונפשית ואמא לא הייתה מוכנה להתגרש בגלל שאנחנו באים מעדה נורא סגורה ושמרנית. עד גיל 18 צייתתי לכל החוקים וניסיתי להביא גאווה להורים, הבנתי שאני בוגרת ורוצה לחיות את חיי אחרת ולא להכיר בחור דווקא מהעדה וזה מה שגרם לאבא לנסות לרצוח אותי על כבוד המשפחה ובלילה הטרגי שבו זה קרה אמא ואחותי תמכו בו בטענה שהוא צודק, האדמה מתחתיי נשמטה ומצאתי את עצמי במצב שבו הצלחתי להזעיק משטרה, התגלגלתי למקלט ומאז חיי לא חיים. ברגע שיצאתי מסכנה ביטלתי את התלונה במטרה לסלוח למשפחה ולנסות להתחיל מחדש, כבר ארבע שנים של מאבק חסר תועלת שבו כלום לא לגמרי השתנה. אחותי שגדולה ממני ב11 שנים ושתמיד הייתה כה מחוברת אליי מצטערת על כל מה שנעשה ובעלה יודע רק חלקית על כל העניין, הלילה ברחתי מבית ההורים ורציתי להתאבד כי עברתי המון כל השנים האלו ואיבדתי טעם בלחיות, אחותי נבהלה וקראה למשטרה ולקחה אותי אליה הביתה באמצע הלילה, שני הילדים שלה הם כל החיים עבורי ואין דבר שלא אעשה בשבילם לא משנה המצב. תוך השיחה איתה בעלה( שגם הוא מהעדה) אמר לי שהוא כועס ומאוכזב ממני, שאני הורסת את המשפחה ושלהתלונן על אבא שלי הייתה טעות, שאני ילדה אבודה ושאני גורמת רק נזק ומפילה את המשפחה..ביקש מאחותי ואחי לצאת למרפסת כדי לדבר איתי וכשהם יתאו התחיל לומר לי שאם הוא יראה שאני ממשיכה להוות מכשול בחיים שלהם הוא לא ייתן לי לראות יותר את הילדים, חזר ואיים והרגשתי שזה לא פייר שאחותי לא שומעת את זה ככה שקראתי לה לצאת מהמרפסת וסיפרתי לה את זה, הוא התחיל לצעוק שזה לא מה שהוא אמר ושאני משקרת ושיותר אני לא אראה את הילדים ואכנס לבית שלהם, צעק לאחי שיוציא אותי מהבית שלהם ואמר לאחותי(אשתו) שתעוף גם היא אם היא רוצה..ביקשתי ממנה סליחה ושתחזור הביתה לדאוג לילדים ולהיות איתו כי לא זו הייתה הכוונה,פשוט שכל חוסר הצדק הזה מביא לי תסכול שקשה להסביר והלכתי. עכשיו אחותי בקושי מדברת איתי כי זה מאיים על שלום הבית שלה כביכול ואני מצליחה להבין אבל כל המצב לא פייר ואני לא יודעת אם אני באמת מקור הבעיה או לא. חצויה וכואבת, אשמח לעצות