אני בן 20, מאובחן על הספקטרום האוטיסטי יחד עם הפרעת קשב וריכוז.
גר אצל אמא שלי יחד עם האחיות הקטנות שלי (17 ו-12), אבל מאוד קשה לי להתבגר, ואני מרגיש שבכל פעם שאמא שלי אומרת לי "תתבגר כבר" זה כבר עושה לי ממש אנטי להקשיב לה.
אני לפעמים מרגיש שאני נחנק מהבית, בודד וזקוק לחברה מהמשפחה הקרובה שלי.
אבל בזמן האחרון מאס ממני לבלות עם המשפחה (במיוחד בחגי תשרי), אני מרגיש שאמא שלי לא רוצה להקשיב, כי בכל פעם שאני מספר לה משהו שחוויתי, אני מרגיש שהיא כועסת עליי על מה שקרה.
ההורים שלי התגרשו שהייתי בן 16, אבל את תהליך הפרידה החלו שהייתי בן 14 לפני כיתה ט', כיתה ט' הייתה לי סיוט אחד גדול, עם הריבים שהיו בבית עם ההורים והאלימות מאבא שלי, יחד עם הבריונות שספגתי בבית ספר, זה היה קוקטייל רע מאוד. לפעמים אני כועס על אמא שלי על שהיא השאירה אותי לבד עם אבא שלי, כי אז הוא היה מטיל עליי אימה.
לפני היו לי מחשבות של מה היה קורה אם הייתי בורח מהמשפחה שלי ולא הייתי רואה אותם לתמיד.
כבר נמאס מלריב עם אמא שלי, לכעוס עליה ולרצות לברוח ולעזוב את הבית, אני לא יודע מה לעשות, אני כבר אובד עצות.
מה אתם הייתם ממליצים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות