היי,
אני בן בכור במשפחה עם עוד 2 אחים אחד בן 14 ואחד בן 10, המצב בבית טוב והכל רגיל וסבבה בבית. אני, כל הזמן שאני מכין לעצמי אוכל או שאני וחברה שלי מכינים לנו אוכל אנחנו שואלים את כולם בבית אם מישהו רוצה משהו כי באמת נכין אוכל לכולם באהבה אם ירצו אבל גם אם אף אחד לא אומר כלום אמא שלי בכל זאת מצפה שנכין להם גם, ברמה שאם אני וחברה שלי לדוגמה עכשיו הכנו פיצה לשנינו היא תבוא ותגיד לי 'תכבד את האחים שלך' 'X רוצה חתיכה גם' וכו', ואני באמת כל פעם שואל לפני אם מישהו רוצה משהו כי באמת אני אכין ואני וחברה שלי נכין באהבה ושמבקשים ממנו להכין אנחנו באמת מכינים, אבל שאף אחד לא רוצה ואנחנו מכינים רק לשנינו והיא באה ולוקחת כי היא מאמינה שבבית שלה חייבים לשתף וכל פעם שאני מנסה להסביר לה שהכנתי את זה לעצמי או לי ולחברה שלי היא מתחילה להגיד שאני חתיכת מגעיל ושעל אוכל לא מסתכלים ולא רבים ועוד שיט כזה. עוד דוגמה שקרתה לי ממש הרגע ובגלל זה אני רושם את הפוסט הזה - חברה שלי חוזרת היום מהצבא והיא אוהבת סופגניות אז הלכתי לקנות לנו להפתיע אותה, לפני שהלכתי שאלתי אם מישהו רוצה משהו אמרתי לכולם ואף אחד לא רצה אז הלכתי וקניתי רק לשנינו. שחזרתי אמא שלי מסתכלת עלי במבט נוזף ואומרת לי 'נו חשבת רק על עצמך? לא קנית לאחים שלך?' ואני אומר לה שאני שאלתי והיא יודעת את זה, והיא פשוט המשיכה לנזוף בי ולהגיד שאני חתיכת מגעיל ובושה והיא לא יודעת מאיפה אני קיבלתי את החינוך הזה. הנושא הזה נורא מתסכל אותי כבר ונמאס לי לשמוע את זה ממנה וזה מביך אותי ואת חברה שלי מאוד הרבה פעמים למרות שחברה שלי ביחסים הכי טובים בעולם עם המשפחה שלי ובאמת הכל טוב ויפה (אנחנו שנה וחצי ביחד) אבל זה פשוט נורא מתסכל ורציתי לשאול אתכם מה אתם חושבים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות