הבת שלי בת 10 החזיקה ידיים עם ילד מהכיתה שלה, להוציא אותה מביה"ס?

הבת שלי בת 10 בכיתה ד' יש לה "ידיד" - לא יודע איך לקרוא לזה בן כיתתה שאותו היא מחשיבה חבר (כמו חברה) הבת שלי תמימה מאוד ולפעמים אוהבת גם לשחק עם הבנים.
הילד הזה התחיל לשבת לידה בתחילת השנה וככה נוצר בניהם "קשר". היא מספרת לי הכל. לפני כמה שבועות יצאו לטיול מהכיתה שבזמן הליכה אמרו להם להתחלק לזוגות, היא סיפרה לי על הטיול ועל זה שהמורה אמרה להם להתחלק לזוגות ומתוך התעניינות שאלתי אותה ומי היתה הזוג שלך אז היא אמרה את שמו של הילד. ואז סיפרה בתמימות נוראית גם החזקנו ידיים. שאלתי אותה מתי? היא אמרה בזמן שהם הלכו בזוגות הוא הציע לה להחזיק ידיים והיא הסכימה. כששמעתי את זה עיניי חשכו. ולא בגלל החזקת הידיים בגלל מה שעלול לבוא לאחר מכן, מה שעובר לילדון הזה בראש, ולאן זה יתפתח אני מאוד כעסתי עליה ואמרתי לה שבגוף שלה אף אחד לא צריך לגעת ואפשר ללכת אחד ליד השני בלי להחזיק ידיים ואם מישהו מבקש להחזיק איתה יד שתגיד שאבא שלה לא מרשה לה.
אחרי זה הוא שוב ביקש להחזיק ידיים והיא ענתה לו אבא שלי לא ירשה לי להחזיק ידיים והוא החל לצחוק עליה שהיא ילדה קטנה שמקשיבה לאבא שלה וגם אמר לה אבא שלך לא פה והוא לא רואה.
פניתי למורה והיא אמרה לי שהם חברים מאוד טובים ונמצאים הרבה ביחד בהפסקות ושיכול להיות שהם החזיקו ידיים והיא לא שמה לב כי היא הלכה ראשונה והמלווים היו מאחור. דרשתי שתעביר אותה מקום ושלא תשב לידו לאחר כמה זמן שאלתי את הילדה אם היא העבירה אותה מקום ענתה בשלילה. התקשרתי שוב למורה היא אמרה שהיא עובדת על החלפת מקומות לכולם וכשיגיע הזמן תעביר אותה עבר עוד כמה זמן ולא העבירה אותה מקום. בשיחה הרביעית או החמישית היא אמרה לי אתה מנסה לנהל לי את הלוז, הבנתי את הבעיה ואני עובדת עליה פה כבר צעקתי עליה כי אמרתי לה שהיא לא הבינה שום בעיה אם לוקח לה כל כך הרבה זמן להעביר מקום
הלכתי לביה"ס נכנסתי למנהלת בשיחה עם המורה והגיעה גם היועצת ואמרתי להם שאני לא יודע איך זה עובד בבית ספרם אבל בבית ספרי ילדה בת 10 לא מחזיקה ידיים עם אף אחד ולא נותנת לאף אחד לגעת בה. היא עדיין ילדה תמימה וכל עוד יש לו בולבול מתחת לרגליים זה לא מעניין אותי אם הוא בן 10 או בן 100.
לאחר הבלאגן הזה המנהלת התקשרה אלי באופן אישי ויידעה אותי שהילדה עברה מקום ושהמורה אישית תפקח על המתרחש.
ואז הבת שלי באה ואמרה לי שהוא "הציע לה חברות" וכתב לה מכתב שהיא מאוד יפה והיא באה לתת לי את המכתב. התקשרתי לאבא של הילד. והאבא של הילד פשוט צחק ואמר הם ילדים.
כן גם אני הייתי צוחק אם היה לי בן. אבל לרוע המזל יש לי בת. ואם היה לי בן אז לא היה אכפת לי שכל בנות הכיתה יהיו חברות שלו ושייגע בכולן. אבל לא זה המצב. והוא אמר לי אתה מגזים. ואז נאמר לי ממנו שהם שוב פעם יושבים ביחד.
התקשרתי למנהלת והיא אמרה לי אני לא אדבר איתך אם תצעק ומראש באה בגישה תוקפנית יכול להיות שאמרתי לה מעצבים שאני אבוא לביה"ס ואהפוך לה את השולחן ואז היא אמרה שאני מוזמן לקחת את הבת שלי ולהוציא אותה מביה"ס למנזר.
מנהלת לא ככה אמורה להתנהל ולדבר עם אבא מודאג שילד מטרידן רודף אחרי מנסה בכל הזדמנות לגעת בה. עם כל הכבוד אני יודע מה הולך בחוץ אני בעצמי קיימתי יחסים בפעם הראשונה כשהייתי בכיתה ו' שזה לא רחוק מהגיל הזה, הבת שלי לא פח זבל ולא עגבניה בשוק שכל אחד יבוא ימשש ויגע.
אין לי שום בעיה שתשחק עם בנים, אין לי בעיה שתסתובב עם בנים, אין לי בעיה שתדבר עם בנים וכמה פעמים היא נפגשה עם בנים מהכיתה שלה והם ישבו יחד לשחק. אבל אני לא מוכן שהילדה שלי תכנס לחדר לבד עם שום ילד יש לי בעיה עם מגע. ילדה בגיל כזה לא צריכה לגעת באף אחד.
אני לא צריך להיות בכוננות מה הילד הזה חושב או מתכנן לעשות. שתגיע לגיל 15- נדבר. כרגע היא בכיתה ד' כרגע היא צריכה לראות בנים כמו שאני רואה חתולים סיאמיים. לא מעניין אותי ולא מדבר אלי.

אני מתלבט אם להעביר אותה ביהס למקום קצת יותר ראוי שמבין ראש של אבא דואג ולא מלגלג עליו ואיך להבטיח שבביה"ס החדש לא יחזור מקרה כזה לספר להם מראש את המקרה?