שלום לכולם .
אני מפקד בחיל האיסוף הקרבי .לאחר שנה קשה אבל מלאת חוויות של הכשרת לוחם +קורס מכי"ם עליתי לקו בגולן .מאוד רציתי לשרת בקו מבצעי בפלוגה של הלוחמים יחד עם כל החברים שלי שסיימו איתי מכי"ם אבל קרה המקרה ושובצתי בפלוגה מקבילה המכילה תצפיתניות ותצפיות ממוצבים .
אז אני במוצב עכשיו . אני לא מתחבר לעבודה המבצעית והיא מאוד שוחקת- פשוט מלא שמירות, ממש לא אוהב את הקצין האידיוט שלי(החזיר אותי מקוצרת סתם,ממדר אותי מכל דבר גם אם זה לא מסווג , מעכב אותי ביציאה הביתה ודורש שאגיע מוקדם בימי ראשון ) ולא מצליח להתחבר לחיילים,שרובם שבוזים ושונאים את המקום. גם שיחה עם המ"פ לא עזרה לי.
הגעתי מלא מוטיבציה לעבוד בצוות וליישם סוף סוף את מה שלמדתי בשנה האחרונה ואפילו להמשיך לקורס קצינים אחרי זה , אבל אני לא משתמש בכלום מזה . אני מתוסכל . לא מרגיש כמו מפקד - מרגיש גרון 08. אני לא מצליח לישון בלילות , אין יותר מדי מקום למד"ס להוציא אנרגיה ועצבים והחיילים שם ממש עצלנים ומתכלבים וזה לא גורם לי להתחבר . ממש לא טוב לי שם .
אני רוצה לשנות השיבוץ . לעשות משהו אחר . לתרום באמת ממה שאני מסוגל ורוצה. אבל מצד שני אני ממש מתוסכל כי אני הגעתי עם הגישה הכי טובה בעולם אבל מרגיש שלא סופרים אותי ושמים עליי זין .
אם ככה המערכת גורמת למישהו שרוצה לתרום לה להרגיש אולי זה לא שווה את זה .
אם מישהו שקורא את זה עבר חוויה דומה ומעוניין לשתף ולהציע פתרון אשמח מאוד לשמוע .
תודה מראש לכולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות