היי,
אשמח שלא יפורסם בפייסבוק.
זה קצת ארוך.. אני וחבר שלי לשעבר נפרדנו לפני כמה ימים (בא קצת יותר מהצד שלי) אחרי שנתיים ביחד.. ועוד תקופה ארוכה לפני שאהבתי אותו .
כן יש אהבה, הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו ואני יודעת את זה אבל.. הרבה דברים לא מסתדרים.
הבית שלי די מפורק ולא הייתה אופציה בכלל להביא אותו לשם, הוא כן מכיר את המשפחה שלי אבל חוץ מפעמים ספורות כל הזמן היינו אצלו. ופה בדיוק הבעיה.. הייתי כל שבוע או שבועיים אצלו וכל פעם מהשנייה שהגעתי הכל פשוט סבב סביבו. סביב המשפחה שלו, סביב החברים שלו.. כבר הרגשתי שאין לי מקום מבינים?
אם לא הייתי רוצה לשבת איתם אז בשנייה הייתי הופעת ל״שלילית״ ו״מרחיקה״ ואפילו לא חברותית (אני מאוד חברותית) אבל מה לעשות? לפעמים אין מצב רוח ובא לי את חבר שלי גם לעצמי. מה גם שאני לא מחבבת את המשפחה שלו בכלל.. תמיד מרגישה שם לא קשורה (למרות שאני יודעת שהם כן אוהבים אותי) ומשהו בהתנהלות שלהם מוזר לי בטירוף.. אולי אפשר להגיד אפילו שהם אנשים אינטרסנטים כלפי חוץ והבן זוג שהיה לי מאוד קשור אליהם. מחקה כל דבר שהם עושים וקצת פחדתי שזה ימשיך להיות ככה גם בעתיד..
לפני שהלכנו כשנפרדנו הוא התחיל לזרוק לי משפטים של ״את חשובה לי מאוד״ ״אני אוהב אותך״ ״תזהרי כל הבנים בחוץ רק מחפשים לנצל, תשמרי על עצמך״ וכאלה.. ואז אמרתי לו שהכל בסדר, הייתי די קרירה ופתאום הוא פשוט בכה מולי וביקש ממני ללכת..
אחר כך חשבתי על זה שיכול להיות שיצאתי די מגעילה...
עצוב לי שהוא עצוב בגללי ואני גם כל כך מפחדת להתחרט ושעשינו טעות.. אני גם כן אוהבת אותו ומאוד רגילה אליו אבל פשוט קשה לי לראות את עצמי ממשיכה ככה כל היום סביבו וסביב החברים שלו. מרוב שזה היה לי קשה אחרי שנפרדנו אפילו הרגשתי באיזה מקום קצת הקלה.. קצת כמו עצמי שהייתה לפני הקשר שלנו.. ובכל זאת אני מרגישה רע עם עצמי.. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות