אנסה לקצר כמה שאפשר..הכרתי אותו בנקודה די שפלה בחיים אחרי שכבר חוויתי אלימות בבית וניסיתי לברוח כמה שיותר רחוק, הוא היה ככ אמין בעיניי והצליח להראות לי כמו הדבר הכי טהור שקיים, לא ידעתי אם אני רוצה שזה יתפתח לקשר רציני אבל ניסיתי. בשלב מוקדם יחסית של הקשר היו לו התבטאויות פתולוגיות ולא לעניין כמו החשק שלו לרצוח אנשים כשאני ביניהם, להציע לי להתאבד ביחד ועוד אבל די התעלמתי מזה ולא נתתי לזה משקל. הייתי נפרדת כל שבוע והוא היה עושה הכל כדי שנחזור מלדפוק לי בדירה שיכור בלילה ועד לאיים בהתאבדות אלף פעם, הוא לא הניח לי והפעיל מלא מניפולציות רגשיות, אני חזרתי אליו בכל פעם. אחרי כמה חודשים איים להכניס אותי להריון ומחוסר אחריות זה קרה ונאלצתי להפיל כי הוא סיפר דברים חולניים על המשכות שלו לילדים ולאחותו ואונס שביצע כשהיה צעיר. נכנסתי לתקופה הכי מבולבלת וקשה בחיים שלי כי לא רציתי להפיל אי פעם ומרגישה מפלצת עד היום, זה לא עוזב אותי. טסנו לעבור לחו״ל והוא ניסה לרצוח אותי שם והיה אלים כלפיי, חזרנו שבורים והיום אחרי שנה וחצי שלא ראיתי אותו הסכמתי להפגש..מנותקת לגמרי מרגש הוא היחיד שמצליח להעיר בי משהו. אני שבורה וחושבת שיהיה לי רע תמיד, בעיקר ההפלה יושבת עליי אבל שום דבר מכל מה שחוויתי לא מצליח להתעכל אצלי, שבוע אחרי הפגישה הוא נכנס לאובססיה וקנאה כי לא עניתי להודעה ואיים לדקור אותי ואז הצטער, איך קרה שדווקא אני שברחתי מאלימות בבית נופלת לזה שוב ומה זה אומר עליי? אני שונאת את עצמי על שיש לי ככ הרבה רגשות אליו עדיין..ממש אשמח לעזרה כי אני קורסת לבד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות