לפני כחודש חגגתי את יום הולדתי השישה עשר.
היום הולדת יצאה על פורים כך שרוב החברות שלי לא היו בעיר , וכמובן שבעקבות זה לא ציפיתי למסיבה או חגיגות.
אבל כן אוכל להגיד שציפיתי שישלחו לי הודעה ויאחלו לי מזל טוב או שיכתבו לי ברכה. אף אחת מתוך חמשת החברות הקרובות שלי לא עשו זאת.
וחיכיתי , חשבתי שאולי אם יעברו כמה ימים הן פתאום יזכרו , אבל לא. שום דבר.
בלי כל קשר אני מרגישה שאני משקיעה את כל כולי בשבילן , לכולן קניתי מתנות בשווי של 200 שקלים פחות או יותר , לכולן אירגנתי מסיבה , לכולן כתבתי ברכה מלאת אהבה ולכולן רציתי להפוך את היום הזה להכי טוב שיש , בכל זאת , סוויט סיסקטין.
אבל בשבילי ? הן לא הביעו התרגשות בכלל , הן היו אדישות לגמרי , לא אמרו כלום , לא עשו כלום , לא קנו כלום , כאילו היום שלי לא מיוחד כמו ששלהן.
אני חלילה לא אומרת שאני מצפה לגמול , פשוט תבינו את המצב שלי , הן פשוט שכחו אותי הדבר היחידי שציפיתי לו זה הברכות וגם אותן לא קיבלתי.
זה פוגע , מאוד פוגע. קשה לי להסתכל להן בעיניים , קשה לי לדבר איתן בלי להראות שאני מאוכזבת, זו בקשה גדולה שיזכרו את היום הולדת שלך ויכתבו לך איחולים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות