באמצע זוגיות רצינית עם בחור ופתאום מבולבלת לגבי הזהות המינית שלי, הגיוני?

היי כולם,
אני מצטערת מראש אם זה עומד להיות ארוך.
אז ככה. כל חיי חייתי כבחורה סטרייטית. תמיד חשבתי על גברים, תמיד נמשכתי לגברים ותמיד אהבתי וראיתי את עצמי עם גברים.
היו לי מס׳ מערכות יחסים עם גברים ואני אף נמצאת כרגע בעיצומה של מערכת יחסים עם גבר, של קצת יותר משנה.
לפני בערך חודשיים פתאום קפצה לי המחשבה שאולי אני נמשכת לבנות, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר מזה.
חצי שנה לפני, כשהייתי בערך חצי שנה עם חבר שלי, התחלתי לקחת גלולות למניעת הריון. ככל שעבר הזמן הרגשתי איך החשק המיני שלי פוחת וממש לא היה לי רצון או חשק באיזשהו שלב לקיים יחסי מין. בהתחלה חשבתי שמדובר בגלולות (ויכול להיות שבאמת כך הדבר...) אבל באותו הרגע לפני חודשיים פתאום קפצה לי המחשבה שאולי אין לי רצון או חשק לשכב עם חבר שלי, כי אני לא נמשכת אליו או אל בנים בכלל.
המחשבה הזו שיגעה אותי. הפסקתי את הגלולות באותו החודש וכרגע אני בערך חודש וחצי ללא גלולות אבל עדיין לא יכולה להעריך את מצב החשק המיני שלי.
כל זה בעצם נתן לי את התחושה שבעצם אולי בסופו של דבר אני בכלל נמשכת לנשים?
ה״חשש״ הזה לא עוזב אותי. אני חושבת על זה 99% מהיום שלי. אני בוחנת נשים וגברים שאני רואה ברחוב, למי מהם אני נמשכת, במי אני מבחינה קודם, ולעיתים מוצאת שבנות מושכות לי את העין ברחוב הרבה יותר מבנים.
אני יודעת שמשיכה זה עניין הרבה יותר עמוק מלהסתכל על גבר או אישה ברחוב ולשאול את עצמי אם אני נמשכת אליהם או לא, ולהשליך את זה על הנטיה המינית שלי אבל זה באמת לא עוזב אותי.
אני קוראת המון באינטרנט והכל כבר מתחיל מאוד לבלבל אותי, אני מרגישה שאני לא עומדת בזה, קשה לי לאכול ויש לי בחילה תמידית ואני מרגישה שאני נמצאת באיזשהי חרדה שלא פוסקת.
מצד אחד אני כן מרגישה משהו כשאני מבחינה בבנות יפות, במציאות ובתמונות, אני מרגישה משהו בעיקר גופני (מעין עקצוץ באיבר המין, קשה להסביר, בעיקר כשאני שמה לב לזה), אבל גם שהעין נמשכת אליהן גם בלי שאשים לב.
מצד שני תמיד אהבתי בנים. תמיד נמשכתי לבנים, אני גם זוכרת שמאוד נמשכתי לחבר שלי לפני שהתחלנו לצאת. גם בנים מושכים לי את העין אבל בצורה שונה מבנות, ואני גם לא מרגישה את אותו העקצוץ שאני מרגישה כשאני מבחינה בבחורה מושכת.
יש לציין שמעולם לא התאהבתי בבת או נמשכתי לבחורה ספציפית.
יכולתי להגדיר את עצמי כביסקסואלית וזו היתה הגדרה מספקת בעיני אבל אני מרגישה שהמשיכה שלי לבנים שונה מאוד מהמשיכה שלי לבנות ולפעמים לא מצליחה להגדיר למי מהם אני נמשכת יותר.
(אני רוצה להדגיש בנוסף שאין לי שום בעיה עם הקהילה הגאה! ולהפך :) פשוט כשזה נוגע אלי הכל נהיה מבלבל ומפחיד הרבה הרבה יותר...)
אני יודעת שמיניות זה דבר נזיל, ושזה משהו שיכול להשתנות ושגם אין לי למה למהר להגדיר את עצמי, אבל זה לא עוזב אותי. אני בחרדה מתמדת ובוחנת את עצמי 24/7 וממש לא מצליחה להמשיך את החיים שלי בצורה נורמטיבית. זה משפיע לי על כל האספקטים בחיים, על מערכת היחסים עם בן הזוג שלי, אני לא מצליחה להתרכז בכלום וחושבת רק על זה כל הזמן. ממש לא מצליחה לתפקד.
ממש ממש אשמח לעזרה ועצות, הכל יעזור! אני כבר ממש אבודה.
תודה רבה לכולם!