אני נשואה +2 בת שלוש ובן שנה. אני מאוד אוהבת את בעלי הוא גם היה החבר הראשון שלי. אנחנו יחד 15 שנים מתוכם 10 שנות חברות. יום אחד בעלי ניגש אלי ושואל אותי אם אני מרשה שאחותו הקטנה יכולה לבוא לגור אצלנו לתקופה קצרה לעבוד ולחסוך ללימודים שהתחילה באוניברסיטה בצפון. אנחנו גרים במרכז. בדירה חדשה מקבלן שההורים שלי קנו לי. 4 חדרים מרווחת עם כל היתרונות. ששאל אם יכולה אז מאוד שמחתי כי אני מאוד אהבתי אותה ואם אני יכולה לעזור אז למה לא?!.. ואכן לאחר שילדתי את הבן לפני שנה בדיוק היא הגיעה לבקר אותי ומאז נשארה. ומאז החיים שלי התהפכו גילתי שהיא רחוקה שנות אור ממי שחשבתי שהיא. צנועה חסודה טובה שקטה ביישנית. גילתי שהיא חוצפיית.אגואיסטית.קמצנית.חסרת התחשבות באחר.אדישה.תחמנית וגנבה. יום אחד אני מגלה קרם יוקרתי שקיבלתי לרגל הלידה מרוקן כולו לא רק זה היא דחפה לשם אצבעות לרוקן אותו כליל. הייתי בהלם. וככה זה גם לגביי קרמי ידיים. שמפו. מרכך.סבו גוף נוזלי.תחבושות היגניות פדים. וכל הדברים האלה היו במקלחת ההורים האישית שלנו שנמצא בתוך החדר השינה שלנו. זה בנוסף לדברים שרוקנה לי שהיו בחדר האמבטיה הכללי. לא אמרתי דבר כי לא רציתי לפגוע בה ולהעמיד אותה במצב לא נעים של מבוכה. לאחר שאנחנו ישנים היא מתחילה לעשות רשרושים של שקיות. שוטפת בגדים.. גוררת את הרגל לאורך כל המסדרון משוחחת בטלפון בשעות לא שעות בקול רם.. הזויה וחוצפנית גם שמעירים לה היא לא יודעת להתנצל או לבקש סליחה. היא תמיד תתגונן ותתקוף. מקלחת 4 שעות מים זורמים ללא הפסקה. על תקן יום יודע. מציצה לחדר השינה שלנו לאחר שנכנסנו לישון. אחרי מלא תקריות בשיחה החמישית או השישית שעשינו לה גם בעלי ועוד 2 אחיות גדולות ממנו היא טענה שלא מבינה מה לא בסדר ולא מבינה את הכעס של כולנו. הראיתי לה את כל הקרמים שגנבה ורוקנה ושאלתי אותה בכעס מתון מי רוקן לי את הבקבוקים? ענתה אני. ושאלתי למה? באיזה זכות? ענתה חשבתי שאת לא צרכה. אין התנצלות סליחה לא מבוכה לא אי נעימות מצידה אדישות בלבד!!! נשארתי בהלם. באחד הפעמים סיפרה שהיו מאיזה בנק שחילקו קרם גוף לדיירי הבניין. אז שאלתי קיבלת? ענתה לי לא! למה שאלתי? ענתה לי נחרצות: כי אני לא גרה פה! לא עניתי מההלם. מאוד נפגעתי אז אין לךערך למה שאנחנו עושים עבורך? אז מה את עושה פה במשך שנה אם את לא גרה פה נורא מרגיז. לא שותפה לשטיפת כלים זה יסריח וזה לא יזיז לה מעיריםלה עושה ברוגז ומסתגרת בחדר. כביסה תולה רק את הבגדים שלה. אני מקלחת את הגדולה והתינוק בוכה...היא בחדר ולא תיגש אליו עד שלא אבקש. בעלי שהוא אח שתה כועס ומעיר לה בתקיפות אך לא עוזר דבר... בעקבות הוויכוחים והמריבות שלנו כזוג בגללה אני מרגישה ריחוק מבעלי על כך שהוא הביא אותנו למצב הזה והתקופה הקצרה הפכה להיות שנה שלמה מבלי לדעת מתי ואם בכלל מתכוונת לזוז מכאן. אני מיואשת וסובלת והזוגיות נהרסת. יחסים גם כבר אי אפשר לקיים כי היא מסתובבת לנו בין הרגלים גם בשעות הקטנות שת הלילה היא ערה..רואה ושומעת קליפים ביוטיוב בקות רם. הערנו לה שמה אוזניות. אנחנו נוסעיםלמשפחה לדוגמא היא באה ומתיישבת מקדימה בעוד אני האישה בעלת הבית יושבת בצפיפות מאחורה כי יש 2 כיסאות בטיחות של הילדים. כעסתי על בעלי שלא העיר לה. התנצל ושרצתה בהזדמנות אחרת להתישב מקדימה הוא העיר לה וישבה מאחור. זאת כמובח שהילדים כבר נרדמו מאחורה. יש עוד המון מקרים שאפשר פשוט להשתגע. אני מקללת את היום שנכנסה לבית שלנו. עד לפני זה התגוררה אצל אחותה בסלון כי זה היה רק 2 חדרים ללא ארון בגדים ללא מיטה נורמלית ללא פרטיות וללא עבודה מעל 3 שנים פשוט הייתה פרזיטית. אחותה אומרת לי שכל המקרים שסיפרתי כאן לא מפתיעים אותה כי ככה היא גם הייתה אצלה. שהיא עצלנית אדישה לא מתחשבת וכו. וכל פעם שהיא חוזרת הביתה היא יודעת מראש שהיא הולכת להתעצבן. אז אני שואלת את עצמי אז למה אני צרכה להתעצבן?!. אם היה לי לאן לעוף הייתי עפה..אני סובלת בבית של עצמי לא סובלת את הנוכחות שלה. איך עושים שתעוף לי מהבית מבלי לפגוע ולפני שהנישואים שלי מתפרקים בגללה. בבקשה תעזרו לי אני על סף התמוטטות עצבים. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות