מפנה את השאלה בעיקר לבוגרים ולהורים לילדים.
אני סטודנט בן 26. ובחופשת הקיץ הזו אני מדריך בקייטנת ספורט. גם בגלל הכסף שהוא לא רע אבל גם בגלל שידעתי שממש אהנה מהפעילות הזו. לא מרגיש לי באמת כמו עבודה. אלא שהולך להיות יום שכולו כיף.
אז כן. יש לי קצת משיכה לחלק מהילדים (בנים). המשיכה תמיד הייתה קיימת אבל אף פעם לא עשיתי עם זה משהו וגם אין לי עניין או רצון לעשות. אני סוג של ''פאסיבי'' ולא מרגיש שאני באמת מהווה איום ממשי. אין לי עניין ל'אנוס' אף אחד. וגם אין לי עניין או צורך לקיים יחסי מין עם קטינים. אין לי מחשבות כאלו ופשוט
אין צורך כזה.
עכשיו, יש לי קבוצה של בנים חמודים בכיתות ה-ו . ורובם ממש אוהבים אותי. אין לי דיסטנס איתם. אני מנסה להשקיע ומצ'פר בפעילויות ומאד פעיל ביחד איתם. מנגד יש מדריכים שמעדיפים לתת לילדים סתם לשחק והם יושבים בצד עם הטלפון ולא מעניין אותם כלום. אצלי זה לא ככה. אני משקיע יותר.
לפעמים הם מנסים לקפוץ עליי ובאים איתי במגע פיזי. כך למשל אם אני נשכב על הדשא או סתם יושב על הקרקע אז סביר להניח שחלקם פשוט ינסו לקפוץ עליי או לעשות עליי ערימה או סתם ל'התעסק' איתי. ובגלל שזה נעים לי - אני פשוט מאפשר להם ולא כועס. וככה זה קורה בעצם כמעט כל יום. מבחינתם זה סוג של משחק.
היום למשל היה מקרה לקראת סוף היום שהיינו בחוץ בדשא. כמה מהבנים החזיקו בי וניסו להוריד אותי לקרקע. ולאחר שהצליחו הם רכבו עליי כמו סוס. אז אני במקום להעיף אותם - כאילו מאפשר להם. באותו המקרה - אחד האבות ( איזה ערס) הגיע לקחת את הילד וכשהוא ראה את הילד עליי במקום לכעוס הוא בכלל צחק ואף עודד אותו להמשיך.
חשוב לי שוב לציין שבדכ לא אני זה שמתחיל או מתעסק איתם אלא הם איתי. אבל בעיקר בגלל שאני מאפשר להם. כלומר אני מודע לכך שאני לא ממש טלית.
השאלה שלי היא עד כמה מה שאני מתאר נשמע לכם נורא? והאם לדעתכם אני כן פוגע/מנצל את הילדים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות