היי, אני אסביר את המצב. אמא שלי מאומצת וגם כל האחים שלה בנוסף הם כולם מאנגליה ורק אמא שלי עלתה לארץ ככה שיצא שאנחנו מתראים עם הדודים פעם בשנה ואם יש לנו מזל אז פעמייםאבל הם נפגשים כלשבוע. 2 משפחות מאנגליה ו1 מישראל שזה אנחנו. אני הכי קטנה אני בת 14 והכי קרוב לגילי גדול ממני בארבע שנים ,והכי רחוק עשר אבל אני לא חושבת שהגיל זה הבעיה, אני חושבת שהבעיה היא שא. אין לנו נושאים משותפים. ב. הם מתיחסיים עלי כתינוקת ולא מתעניניים בחיים שלי, אחותי בצבא ואחותי השניה במדא ולכן הם כן מתעניינים בהם אבל אני עושה מלא דברים הם בכלל לא שואלים עלי. וזאת הסיבה העיקרית הם מצפים ממני לכל כך קצת ובמקום להראות להם כמה אני חכמה ומה אני חושבת על כל הנושאים החשובים שהם מדברים אני זורקת שטויות לאוויר ומתנהגת כמו ילדה בת שמונה אני לא מצליחה לבטא את עצמי בכלל ואני ישר בטוחה שאם אני אגיד משהו הם יהיו כזה פחחחח מה היא מדברת שטויות. וזה עוד יותר קשה שהם מדברים אנגלית ואני מפחדת לעשות טעויות. השאלה היא איך אני גורמת לזה להפסיק מה אני עושה כדי שהם ישימו עלי וידעו שאני גם פה ויש לי מה להגיד. (תחסכו תגובות כמו פשוט תדברי יותר זאת לא השאלה, השאלה היא איך אני אעשה את זה עם ביטחון ובלי שטויות)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות