אני והבן זוג שלי שנינו עובדים, הוא גדול ממני בשנתיים, אין לו הרבה חסכונות יחסית לגילו
אני חוסכת עוד מגיל 20 גם שחסכתי ללימודים שמתי כסף בצד לדירה ולימים שחורים ככה שהצטבר לי סכום יחסית מאוד גדול בחסכון
אנחנו גרים כל אחד אצל ההורים כדי לחסוך, שנינו כבר למדנו ואנחנו מכניסים אותה משכורת פחות או יותר. לאף אחד מאיתנו אין הורים עשירים, שנינו באים מבית שהאמא חד הורית ואין לה כסף לעזרה בעתיד. ככה שאנחנו תלויים רק בעצמנו
אני מרגישה שאנחנו תקועים, כי הוא כל הזמן מבזבז כסף, הוא חוסך אבל קצת יחסית למה שמרוויח
מוציא כסף על טיסות לחול עם חברים, גם בבילויים שלנו אני כל פעם אומרת שנלך למקום קטן בית קפה, מרגיש לי שהוא פשוט מחפש להוציא כסף על לאכול סטייקים (אני בכלל לא אוכלת בשר), אייפון חדש כל פעם, אוזניות יקרות שהוא בקושי משתמש וכל מיני שטויות כאלה וכל פעם אני מעירה לו על הדברים האלה....
לשנינו יש רכב ואנחנו שנינו גם משלמים על הרכבים האלה לא מעט
ואני חוסכת המון יחסית לרווח שלי, כי אני באמת חושבת שמה שחשוב זה לקנות בית ביחד עם כמה שפחות משכנתא כי זה להיות כבול לכל חייך ומנסה לחסוך בכל דבר שאפשר ומחשבת הרבה.
הוא אומר לי כל הזמן שאני לחוצה על כסף, וממש מתקמצנת ושגם ככה הרוב לא קונים דירה אלא חיים בשכירות כי במדינה שלנו קשה לקנות דירה בלי עזרה מההורים אז עדיף שנהנה מהכאן ועכשיו
אני לא מסכימה עם המחשבה הזאת, אי אפשר להגיד - טוב יש כלכך הרבה שלא מצליחים לקנות למה לנסות בכלל.
מה עושים במצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות