אני מרגישה מאוד בודדה
אני רואה את כל האנשים יושבים בבתי קפה ואני מקנאה בהם שיש להם עם מי לדבר ולצחוק ואנשים שטסים יחד לחו"ל
אני תמיד מתביישת בזה שאני לבד ואין לי מה לעשות בשישי
בחיים לא היו לי חברים חוץ מביסודי..
גם לא עשיתי צבא שזה מוסיף לזה שאין לי על מה לדבר
אני סך הכל בחורה נחמדה, נראת שקטה אבל יש לי חוכמת חיים מסוימת בגלל דברים שעברתי
אני אוהבת להתאמן, לקרוא על תזונה וכושר, פסיכולוגיה ולראות יוטיוב וללמוד.
אני לא נראת משהו (עיניים חומות שיער חום כהה)
ואני חושבת שאולי זה קשור לזה.. אבל תאכלס אין לי מה לעשות עם זה זה הגנים שלי לא כולם נולדו יפים.
גם לא הייתה לי זוגיות אף פעם ולא התנשקתי אפילו ואני מרגישה כלכך מפגרת מאחור שלכולן מהתיכון שלי כבר היו כמה בני זוג ובכללי כולם עם ניסיון ואני לא כלכך יודעת להתנהל
כן יצאתי לדייטים אבל זה היה עם כאלו שחיפשו רק לשכב וניסו להעלות אותי הביתה בדייט ראשון ולא באמת אכפת לגברים מלהכיר אישה..
אני לא עובדת עכשיו כי אני נפצעתי ואני כבר שבוע סגורה בבית שזה עוד יותר מבאס אותי כי אף אחד לא התקשר אפילו לשמוע מה שלומי
אני קוראת ספרים על שפת גוף ועל סוציולוגיה ואני כן מנסה להבין איך להיות במצב שיש לי בו חברים ולהיות בן אדם שלא בודד אף פעם, אבל מרגיש לי שאין לי כלכך הזדמנויות בסביבה שאיתי כי אני גרה במקום שרוב האוכלוסיה בו מבוגרת מאוד.
מה לעשות? בגלל שאין לי חברים מהתיכון והצבא אז בחיים לא יהיו לי חברים וזוגיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות