לכבוד יום האלימות נגד נשים פורסמו כתבות רבות בתקשורת על נשים שהיו במצב הזה. רבות מהכתבות מתארות נשים יפות, חכמות, מצליחות, אקדמאיות שנשארו במערכת יחסים עם גברים מכים. מדברים על כך שבהתחלה נשים כאלו מכחישות או מתרצות תרוצים להתנהגות הזו, או חושבות שזה משהו חד פעמי, ועוד הרבה...
מה שאני לא מבינה למה נשים כאלה, שעל פני הנייר, הן מצליחות ובעלות השגים ירצו מלכתחילה להשאר עם אדם כזה. במקום להכחיש ישר לקום ולעזוב. במקום לתרץ את ההתנהגות שלו גם ישר לעזוב. בואו נוציא שניה את עניין הילדים מהמשוואה כי לא בכול הסיפורים היו ילדים כאשר האלימות החלה. כאשר אדם אחר מתייחס אלינו בצורה שמשפילה אותנו או פוגעת בנו ואנחנו בוחרים להשאר בקרבת אדם כזה זה אומר שאיפשהו בפנים אנחנו מרגישים שזה מגיע לנו. כלומר לא רואים את הערך שלנו כבני אדם מספיק גבוה על מנת לדרוש יחס שעונה לדרך שבה אנחנו רואים את עצמינו.
אני גדלתי בסביבה אלימה ולא בריאה אשר גרמה לי לגדול עם ההרגשה כאילו לא קיים בי שום ערך. לכן יכולה להבין נשים שגדלו בסביבות דומות והגיעו למערכות יחסים כאלו.
אך מצבים שבהם אתה מצליח בתחומים רבים בחיים - חברים רבים, ציונים טובים ותארים, מראה חיצוני מושך - אלו דברים שמספיק אחד מהם על מנת לגרום למישהו להרגיש שיש לו ערך רב כאדם. אז איך זה שנשים שהיה להן את כל זה לא הרגישו שהערך שלהן מספיק גבוה על מנת לקטוע כל התנהגות של יחס תוקפני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025