אשתדל לקצר .
אני טיפוס חברתי מטבעי ורגיל להיות מוקף בחברים שאני מגדיר כאנשים עם לב טוב , חשוב לי לציין שאני תמיד הייתי קצת "עוף מוזר" בחבר'ה אבל עד היום זה שיחק לטובתי והתפרש כדבר ייחודי וחיובי.
אני מקבל חיזורים מנשים וגברים מידי פעם ומסיק שאני לא נראה יותר מידי מוזר.
התחלתי תואר ראשון בזמן בעייתי בחיי האישיים ולא הייתי פנוי רגשית להתחבר לסטודנטים שפגשתי למרות ניסיונות שלהם לדבר איתי בהתחלה.
בכנות , הייתי בטוח שבהמשך אוכל להכיר אותם ולהתחבר, מה שהתברר בהמשך כטעות.
עם הזמן שמתי לב שהסטודנטים מסתכלים עלי מוזר ומפתחים אלי אנטי , אפילו שמעתי אותם מרכלים עלי ,ובלי סיבה!, דבר שגרם לי לרצות מאוד להתרחק מהם...
התחלתי לשים לב שהם מקללים ומרכלים ביניהם ומתנהגים פחות או יותר כמו שהתנהגתי בתיכון , ילדים קקות.
ניסיתי בכל זאת לא לשפוט אותם למרות שהבנתי שסוג הסטודנטים בתואר הם לא דווקא האנשים שהייתי בוחר כחבריי וחברותיי, אז התבודדתי במשך הזמן בלימודים
ומהר מאוד הבנתי שלהיות לבד כל היום מהבוקר עד אחר הצהריים כשכולם מגובשים בקבוצות זה לא כיף וגם בנינו קצת מבאס כל היום להיות לבד ולקבל מבטים, ואם חשבתם שהמצב לא יכל להחמיר ראו פלא:
נגזר מלמעלה וקיבלתי חיידק בדרכי העיכול במהלך השבועיים האחרונים , לא ידעתי בדיוק מזה (בעיקר כאבי בטן ועיוותי מעיים אחרי אוכל) אז המשכתי להגיע ללימודים ובמהלך השבועיים האחרונים סבלתי נורא במהלך השיעורים (לא רציתי להפסיד חומר) ויש מצב ששחררתי גזים על התלמידים החרוצים (על אפם ועל חמתם מה שנקרא :/)
כמובן שזה לא היה בכוונה, ואומר לזכותי שעשיתי כל מאמץ שרירי אפשרי שלא לשחרר גזים בכיתה , אבל שמעתי כמה בנות ארסיות מייחסות לי את התואר "מסריח" ומתרחקות , ושמתי לב גם שסטודנטים עברו מקומות מאיפה שאני יושב, משום מה אני לא חש בושה כי אני לא מייחס ערך לקשר שלי איתם, עצוב אבל נכון.
כמובן שאני אטפל בחיידק עכשיו, אבל איך אטפל במצב החברתי שנראה די אבוד כרגע, בכל זאת יש לי איתם עוד כמה שנים טובות ומבחינה אסטרטגית זה לא טוב לי להמשך.
תודה לעונים, כל עצה תתקבל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות