אני בא מבית "מסורתי פלוס". הכוונה שהמשפחה שלי לא דתית. לא הולכים לבית כנסת ונוסעים בשבת, אבל כן מדליקים נרות, עושים קידוש, אוכלים כשר, וכו'. כשהייתי נער, היו כמה שנים שהייתי הרבה יותר קרוב לדת. לא יודע, נקרא לזה מעין תהליך של חיפוש אחר תשובות. הייתי הרבה יותר הדוק מהמשפחה שלי, התעמקתי בהלכה, החמרתי עם כשרות, החלטתי שאני לא נוסע יותר בשבת, ואפילו לבשתי ציצית. מבחינתי זה היה מובן מאליו שאני בתהליך של חזרה בתשובה ובבוא היום אני אהיה "דתי 100%". המשפחה שלי הרימה גבות אבל קיבלה את זה. עם הזמן התבגרתי וטיפחתי אישיות. בעיקר הצבא גרם לי להתחיל לשנות נקודת מבט בנוגע לדת. החשיבה שלי נעשתה הרבה יותר רציונלית וכמובן שנכנסתי להרהורים פילוסופיים כמו בריאת העולם וכו'. אבל לאורך שנים קיים בי מעצור לפרק הכל. פשוט להחליט שאני לא מאמין יותר. מה שלפני כמה שנים נראה לי כמו אמת מוחלטת, כיום נראית לי מעורערת. שלא תבינו לא נכון, אני כן בן אדם מאמין. רק לא ברור לי במה? אנשים שואלים אותי אם אני מאמין באלוהים? התשובה היא כן. אבל אולי לא בדיוק כמו שהם מתארים לעצמם. זה הרבה יותר מורכב. כיום יש לי יחסי אהבה-שנאה עם דת. כמו שאמרתי, התפיסה שלי מאוד רציונאלית כיום. מצד אחד, תשובות של רבנים לגבי שאלות מורכבות לא מספקות אותי, אבל מצד שני, אני מלא אמונה באלוהים. מצד אחד, קשה לי שהתורה אומרת משהו מסוים ואנשים עושים את זה בלי שום מחשבה והגיון בסיסיים. אבל מצד שני, אני מאמין שהתורה אף פעם לא טועה, לא? הכל מבולבל אצלי. אני פשוט לא יודע כבר איך אני יכול להאמין במשהו שיש לי לגביו הרבה ספקות? אשמח לשמוע מאנשים שחוו משהו דומה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025