היי
אז אני בן 20, אוטוטו 21.
לא התאהבתי בחיים. לא היית לי מערכת זוגית אחת מעל לחודשיים.
חלקן בגללי, חלקן לא.
הייתי ב3 כאלה. את שלושתן, לא באמת אהבתי. לא הרגשתי חיבור, אך זרמתי, בתקווה להבין מה הדבר הזה שכולם כלכך מתרגשים ממנו.
אני בנאדם מאוד עצמאי. מאוד.
מכלכל את עצמי מגיל 15, לא מבקש כלום מאף אחד, לפעמים מצפה אך תמיד יוצא מאוכזב.
עושה הכל בשקט בלי שאף אחד יודע, בלי לספר לאף אחד. לא בכוונה חלילה, פשוט ככה יוצא.
לא מאמין בשיתוף של בני אדם וברכלויות.
למדתי בחינוך הדתי וחזרתי בשאלה, יש לי את החברים הקרובים שגם עכשיו בקורונה טיימ, אנחנו עושים שיחות וידאו וכדו'.
בסך הכולל, מרוצה מחיי.
מגדיר את עצמי כבנאדם מאוד פיקח וחכם, מצחיק ונראה מעולה.
לא עף על עצמי אבל כשמגיע- מגיע. עבדתי קשה בשביל להיות שלם עם עצמי.
אך אני משתגע, למה זה לא מגיע?
אומרים שאהבה מגיע בדרכים מפתיעות.
היית תקופה שהחלטתי דיי לדייטים כי נשבר ורק התבזבז לי הזמן והכסף.
לא קרה כלום בזמן הזה. לא הפתעה ובטח שלא אהבה.
ואולי, ממש אולי.. אני לא מצליח לפתח תלות במשהי כי זה פשוט לא אני?
כי אני עצמאי ומספיק חזק ובעקבות כך אני לא אצליח להתאהב?
או שכולם משקרים ובסופו של דבר אהבה זה רק אדם נחמד לדבר איתו?
מה שאני חושב, זה שאני גר במקום שלא מתאים לי. תמיד אומרים לי שאני לא נראה/נשמע מהאזור בו אני גר.
ואני באמת מרגיש שהבחורות שיצאתי איתן, פשוט לא נכונות.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025